קורא הדורות יט

להראב"ד שם בסי' ח' ע"ש ועוד שם משמע שהראב"ד והרז"ה בעל המאורות היו בדור אחד שכ"כ שם בסי' רמ"א דף ס"ח ע"ב על מ"ש הרז"ה ויש מפרשים ההיא דאמר ג' קטומים כשירה וכו' כתוב א"א ולמה כסה מי הוא המפרש ובמה נודע משנים קדמוניות כי אני הוא המפרש ומתוך הירושלמי נתברר לי וכבר הכל מחובר יפה יפה בחבור ה' לולב שחברתי. ועוד שם בסי' רמ"ה דף ט"ז ע"ב על מ"ש הרז"ה ויש מחכמי הדור שאמר שלא אסר רב אלא בתנור כתב א"א אני הוא שכתבתי זה בחבורי לפני הרב ר' משולם ז"ל ומראיות המאורות. וכתוב בס' מסעות בנימן שהוא הלך לעירו של הראב"ד וראה אותו ואת ישיבתו ושהיה עשיר גדול ושהיו באים מארץ מרחק אליו כדי ללמוד תורה ומוציאים מנוחה בביתו והוא מלמדם ומי שאין לו להוציא הוא מוציא להם משלו וממונו לכל צרכיהם וגם מצינו להרמב"ם ז"ל באגרותיו ובאגרת שכתב לה"ר שמואל ן' תבון כתב שם וז"ל וכשבא אצלינו היקר ונכבד החכם כבוד ר"מ תלמידו של הראב"ד ז"ל הרב הגדול שבפשקירייש יצ"ו וגם היה לומד אצל החכם הראב"ע ז"ל וכו' ע"ש במקומו. והנה כבר כתבנו שמעלת הראב"ד ז"ל גדלה מאוד תורה וגדולה במקום אחד שהיה רב גדול מופלג בחכמה ומובהק בכל חדרי התלמוד בבלי וירושלמי ותוספתות ומדרשות והגדות וספרא וספרי ומכילתא וכל שאר ספרי רז"ל והרשב"א ז"ל כתב עליו בתשובה שאפילו היה מחמיר והראב"ד מקל היה מבטל דעתו מפני דעת הראב"ד ומחמת רוב חכמתו השיג על הרמב"ם ז"ל בס' היד הנק' ס' משנה תורה מראשו ועד סופו ובודאי בלי ספק כי לא נעלם מעיני הראב"ד גודל חכמת הרמב"ם ז"ל היותו רב גדול מופלג ובקי בכל החכמות עשר ידות עד שהוא בעצמו העיד על הרמב"ם היותו בקי יותר ממנו בחכמת התכונה ועבור חדשים ושנים וכמ"ש בפ"ז מה' קדוש החודש א"א מפני שהמחבר הזה מתפאר מאד בחכמה זו ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה לכן לא נכנסתי, לבדוק אחר דבריו וכו' ע"ש במקומו מ"מ השיג עליו בכמה דברים רבים מספרו וכמה פעמים כתב עליו דברים קשים כגידים וסבת הדברי הוא מפני היות הראב"ד גדול בשנים יותר: מהרמב"ם וגם היותו עשיר גדול כנז' בס' מסעות ר' בנימן ועשיר יענה עזות ועכ"ז לא היתה כונת הראב"ד ז"ל ח"ו מפני שנאה או קנאה או תחרות או למעט כבוד הרמב"ם כי הנה לפי האמת גדול הוא וכבודו גדול במקומו מונח אלא כונתו היה להשיג עליו בכל מה. שהשיג מפני הדורות הבאים שלא יקבעו הלכה כן בכל אותם הדברים ויהיו סבורים שהדינים. ההם בלתי מחלוקת הם אמורים רק ידעו. באמת כי באותם הדינין יש מחלוקת ואינם: כמו שפסק הוא ז"ל

גם בזמן הראב"ד היה הרא"ש מלוניל כדמוכח בס' בעל התרומות שער י"ד ס"א והיה. בזמן בעלי התוס' וכמ"ש בפ' מרובה דף ס"ד שאל הרא"ש מלוניל את ר"י וכו' וזהו רבינו: אשר בן הרב משולם מלוניל שראה ר' בנימן. בעל המסעות שנז"ל וכתב בעל ס' יוחסין. ז"ל נפטר הרב הגדול וכו' הרב הגדול הראב"ד בפושקיריש בע"ש בחנוכה שנת ד' אלפים: תתקנ"ט ולפי זה נמצא שנפטר קודם פטירת הרמב"ם ששה שנים וכמ"ש לקמן והראב"ד. היה לו בן חכם וחסיד ומקובל גדול ושמו ר' יצחק בן אברהם וי"א שהיה סגי נהור והזכירו הרב מגדול עוז בסוף פ"ג מה' תפילין שכתב. שם וכן נהגו רבותינו האחרונים נ"ע שלמדונו חכמה הרשב"א וריב"ש מפי הרב החסיד ר' יצחק בן הראב"ד ז"ל. ע"פ רבינו הגדול. הרמב"ן ז"ל. ונזכר ר"י בן הראב"ד בס' דרך אמונה לה"ר מאיר בן גבאי שכתב שם מצינו להרב המקובל ר' עזריאל תשובת שאלה זו שקבל מפי הרב הגדול המקובל חסיד ר"י סגי נהור ז"ל בן הראב"ד ז"ל שהיה שלישי לאליהו ז"ל וזה ה"ר עזריאל חבר ס' המלואים ואביו של ה"ר עזריאל שהוא הר' מנחם חבר ס' אורים ותומים. וה"ר יאודה חייט ז"ל בס' מערכת האלוהית בפי"ד דף קצ"ח ע"ב כתב. וז"ל ויש לתרץ עם מה שפירש הברייתא הזאת החסיד ר"י סגי נהור בן הראב"ד ז"ל שהיה רביעי לאליהו ז"ל וז"ל תחלת ההויות אחת וכו' ומדבריו שם משמע שהיה מקובל גדול ע"ש:

גם בזמן ההוא היה הרמב"ם והוא הרב ר'