קורא הדורות יח

ובפלוספיא ובמספר ובדקדוק ומשורר גדול ומשמע מתוך דבריו בפירושי כי הלך לשוט בכל המדינות וברוב בישוב ולאא כתוב באגרות הרמב"ם שצוה לבנו החסיד הר"א מיימון ז"ל שיתעסק בס' הראב"ע וילמוד בהם תמיד וכ"כ שם בריש ס' האגרות וז"ל ודע בני אברהם ירחמך האל ית' וכו' והאמת והנכון הוא מה שביאר בו החכם הראב"ע ז"ל וא"ל עליו שהוא עשה חבור בפי' התורה וגלה בו סודות עמוקים ועצומים לא יבינם אלא מי שהוא במדריגתו והם השרידים אשר ה' קורא והוא ז"ל דבר בפ' ואלה המשפטים מאמר נכבד על השמש ועל הירח ודברים נעימים איו ראוי שיבינם כל אדם וכו' וכתב עוד שם ואתה בני הנאמן לי אני מצוה לך שלא תעיין בפירושים ובחבורים ולא תטרוד שכלך אלא בפירושיו ובחיבוריו וספריו כי הם טובים מאוד ומועילים לכל מי שיקרא בהם הסתכלות רבה ויפה בשכל זך ובעיון דק ושהם כשאר החבורים (כי הוא היה כמו אברהם אע"ה ברוחו כל מה שתקרא מדבריו וברמזים אשר ידבר בהם עיין בהם עיון יפה והסתכל בהם הסתכלות רבה בשכל זך ובעיון נקי כי החכם הזה הנזכר לא היה מתפחד משום אדם ולא היה נושא פנים לשום בריה והוא היה שט בארצות היום במקום אחד ולמחר במקום אחר עם שהיה משרת למלכים ג"כ עכ"ל ועוד כתוב שם לספר בשבחו ע"ש. וכתוב בסוף ס' קהלת שנשלם פירושו שנת ד' אלפים ותשע מאות ובסוף דניאל כתוב נשלם ספר דניאל בסוף מרחשון שנת ד' אלפים תתקי"ז בעיר רודי"ס והודות לה' לבדו שעזר ברוב חסדו את אברהם עבדו הוא המחבר הוא הסופר ע"כ וכתב בעל ס' יוחסין ז"ל כי הראב"ע נפטר שנת תתק"ח באלקאהרוה ולא יתכן לומר כן כפי מ"ש בסוף פירושו לס' דניאל שנזכר בסמוך וכתב עוד וי"א כי נפטר שנת תתקכ"ח והוא קבור בא"י וי"א שנת תתקנ"ד ר"ח אדר יום ב' בן ע"ה שנה י"א שנה קודם פטירת הרמב"ם ז"ל ע"כ וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב באגרת לבנו החסיד רבינו אברהם שכתבתי בסמוך דמשמע בפירוש כי הראב"ע נפטר קודם הרמב"ם ושמעתי מפי זקנים שהראב"ע אמר בשעת פטירתו ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן אף של עולם

גם בדור ההוא היו רבינו שמעיה תלמיד רש"י שפי' מ' מדות ורבינו שמשון תלמידו של רש"י והובא בהג"מ פ"ז מהל' תפלה והר' נתן המכירי תלמיד לרש"י וגם ר' חייא דאודי מיחס זרע דוד שבא מבבל לספרד ונפטר שנת התקי"ד וגם ר' יהודה בן שאול בן תבון מרמון ספרד ראש המעתיקי' שהעתיק ס' חובת הלבבות וס' הכוזרי ס' תקון מדות הנפש והוא אביו של ר' שמואל אבן תבון וגם ר' בנימין בעל המסעות היה בזמן הזה ואומר שם בספרו כי באותו זמן היה בנרבונא הרב ר' קלונימוס בן הנשיא הגדול ר' טודרוס ז"ל והוא מזרע בית דוד וגם הרב ר' אברהם ראש ישיבה ובלוניל היה ר' משה משולם וחמשה בניו חכמים גדולים ועשירים ר' יוסף ור' יצחק ור' יעקב ור' אהרן ורב אשר וגם הרב ר' משה גיסו ור' שמואל החזן ור' שלמה הכהן ור' יהודה הרופא אבן תבון הספרדי והוא המעתיק שהזכרנו בסמוך. ויש עוד רבינו משולם בר משה ומביא אותו הרא"ש בפסקיו בסוף מועד קטן ובעל הטור בא"ח סי' ת"ב ובי"ד סי' ת"א ואולי זהוא עצמו שהזכיר בעל מסעות בנימן. גם בדור ההוא היה הראב"ד דהיינו הרב ר' אברהם, בר דוד שבפשקיריש שהשיג על ס' היד להרמב"ם ועל דברי הרי"ף ועל דברי בעל, המאורות ככתוב בס' תמים דעים והוא עשה שיטות רבות על התלמוד ותשובות שו"ת וס' בעלי הנפש ועוד חבר ספר גדול כמו ספר הרמב"ם מדינין ובקצת מקומות מהשגותיו אומר ואני כתבתי בחבורי כך וכך או ואני לא כתבתי כן בחבורי ולפעמים מביא דבריו שכתב בספרו וכמו שיראה המעיין שם בהשגותיו. וחבר ג"כ פי' תורת כהנים. ומצינו שהראב"ד כשמזכיר לרש"י אומר פי' הצרפתי ולבעלי התוס' קורא צרפתים החדשים ככתוב שם בס' תמים דעים סי' ר"ס ושם בס' הנזכר משמע בהדיא שהראב"ד היה תלמיד מרבינו משולם וכמו שיראה המעיין שם. ועוד שם במפתחות סי' ז' אמר שרבו היה הר' ר' משה בר יהודה וגם הרב ר' שלמיה היה משיב