קורא הדורות יז

ר' יצחק בן מלכי צדק שמביא אותו הרז"ה בעל המאורות בקצת מקומות וגם נזכר הר' יצחק בן מלכי צדק בהגמ"נ בפ"ו מה' ברכות. ואחרי שנפטרו הרי"ף ורש"י וכל אלו הרבנים שנז"ל קמו רבינו יהוסף הלוי בן ר"מ הלוי אבן מיגאש והוא היה מגדולי תלמידיו של רבינו יצחק אל פאסי. וכ' הראב"ד בס' הקבלה שנולד באדר א' שנת ד' אלפים תתל"ז ליצירה והיה ר"מ אביו תלמיד חכם ונשוא פנים והיה ר' יוסף הלוי ממדינת גראנטה מלפני המלך וכו' ומנערותו של ר' יוסף הלוי היה מכיר בו רב יצחק בר ברוך שאדם גדול יהיה והיה משתדל לר' מאיר ללמדו ביום ובלילה וכו' וכשנכנס רב יצחק בן אלפסי בספרד ונתיישב באלישנא הלך ר' יוסף הלוי ממדינת אישביליא והוא עודנו נער כבן י"ב שנה ועמד לפניו כמו י"ד שנה ללמוד יומם ולילה והיה לו לר' יצחק לבן והגדילו בחכמה וסמכו קודם פטירתו וכתב לו ספר שאפילו בדורו של משה לא אשתכח כותיה וכו' והוא חכם ונבון ואחר פטירת ר' יצחק ישב ר' יוסף הלוי על כסאו ל"ח שנה שהם משנת ד' אלפים תתס"ג עד שנת ד' אלפים תתק"א ובכלם תורתו אומנותו וטבעו יצא מספרד עד מצרים וכל הארצות וכו' וכן הרמב"ם תלמידו משבחו מאד בהקדמת פי' המשנה קרוב לסופו כתב שם על ענין הגאונים שכל אחד ואחד הם חבר הלכות פסוקות מהם בלשון ערבי ומהם בלה"ק כגון הלכות גדולות והלכות קטועות והלכות פסוקות והלכות רב אחא משבחא וזולתם וההלכות אשר עשה הרב: הגדול רבינו יצחק ז"ל הספיקו בעד כל החבורים ההם וכו' וקבצתי כל אשר בא לידי מפירושי א"א ז"ל וזולתו עד רבינו יוסף הלוי כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד. אשר כמעט נאמר בו וכמוהו לא היה לפניו מלך כמנהגו ודרכו ואספתי ג"כ מה שמצאתי לו מן ההלכות בפירושו לנפשו ע"ש. ועוד עשה הר"י ן' מיגאש פי' למסכתות רבות ותשובות שאלות רבות וחברו היה רב ברוך בר רב יצחק בן אל כאליא ושניהם נולדו בשנה אחת ובחדש אחד ורב ברוך זה קבל מאביו רב יצחק וגם מהרי"ף והוא היה דודו של הראב"ד בעל ס' הקבלה אחי אמו וגם רבו שכ"כ שם וכשמת ר' יצחק בן אלפאסי ז"ל טבעם של אלו ר' יהוסף הלוי ורב ברוך בר יצחק היה פושט והולך בכל הארץ והיה רב ברוך זה יודע חכמה יונית מוסף על תורתו ועל חכמתו והעמיד תלמידים רבים ואני הקטן שבכלם ונפטר בסוף אלול שנת ד' אלפים תתפ"ו והאריך ימים אחריו ר' יוסף הלוי כמו ט"ו שנה ואין לו שני בכל העולם ודורו הוא הדור הג' ברבנות ע"כ דברי הראב"ד. נמצא כפי דבריו ז"ל שרב ברוך בר רב יצחק בן אל כאליא חי מ"ט שנה ורב יהוסף הלוי בן מיגאש ס"ד שנה היו ימי חייו. וכתב עוד שם ולאחר פטירת רב יוסף הלוי היה שמם העולם מן הישיבות של חכמה מפני חרב השמדות של בן תמורת שיצא לעולם בשנת ד' אלפים תתק"ב גזר להוציא ישראל מן הכלל ואמר לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד ומפני זה לא יכלו בניו של ר' יוסף להושיב ישיבות אלא גלו בראש גולים למדינת טוליטולא והיו משתדלים להעמיד תלמידים כפי כחם והקב"ה הסכים על ידם וכו' וענין חרב בן תמורת עיין בס' שבט יהודה בשמד הרביעי כי שם מפורש הענין

ובדור ההוא של ר' יוסף הלוי ורב ברוך בר יצחק כבר כתבתי שהיה הראב"ד החסיד והוא רבינו אברהם הלוי בר דוד. שחבר ס' הקבלה והוא הספר שהעתקתי ממנו כמה דברים וחידושים רבים ולפי דעתי כי זהו הראב"ד שעשה פי' על ספר יצירה המיוחס לאברהם אבינו ע"ה וזה הרב הקדוש קדש את השם ברבים דהיינו שנהרג בטוליטילה על קדושת ה' וכן מפורש בספר שבט יהודה בשמד הה' שזה רבינו אברהם הלוי נתלה על קדושת ה' כי מלך ספרד רצה לאנסו שימיר דתו וירא כי לא יכול לו וצוה שיתלוהו ה' ינקום דמו אמן

גם בדור ההוא היה הראב"ע והוא הרב ר' אברהם ן' עזרא בר מאיר הספרדי חכם שלם בכל החכמות וכמו שנראה מפירושיו שפירש על כ"ד ספרים מורה מדבריו היותו חכם גדול בכל מיני החכמות בקבלה ובתכונה