קורא הדורות טז

אחז הלך בדרכי מלכי ישראל וגם עשה מצבות לבעלים חזקיה גבה לבו ויהי עליו קצף ועל שלשה לא הודו לו מנשה עשה הרע בעיני ה' יאשיהו לא שמע דברי רבו מפי אלהים צדקיהו עשה הרע בעיני ה' ולא נכנע מפני ירמיה אבל יותם לא נמצא בו שום דופי כך א"ל ר' אלעזר בר משה עכ"ל. גם בדור ההוא היה הריב"ק והוא רבינו יהודה בר קולנימוס בר יצחק אביו של רבינו אלעזר בעל הרוקח והוא היה שואל מרבינו אפרים בר יצחק שהיה תלמידו של הרי"ף ככתוב בתשו' הרשב"א סי' אלף ק"א וכ"כ מהר"ם מרקאנטי בפסקיו סי' נ"ח שאל רבינו יהודה בר קלונימוס אביו של הרב ר' אליעזר מגארמיזא את רבינו אפרים וזה רבינו אפרים בר יצחק מרנשבורק צרפתי עשה השגות על דברי הרי"ף רבו וגם על הרז"ה גם בזמן רש"י היה רבינו קלונימוס שהיה בקי בכל התלמוד וכמ"ש רש"י בפ' אין צדין דף כ"ד ולא זכיתי לשאול את פי רבינו יעקב בדבר הזה וכו' ולאחר פטירתו של ר' שמעתי את רבינו יצחק הלוי שהוא אוסר וכו' ודנתי לפניו ולא הועיל לי הדבר וכו' ובתשובת רגמ"ה מצאתי כתוב כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגארמיזא שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו ר' קלונימוס ובקי בכל התלמוד והורה כן ונחלק עליהם ע"כ ונ"ל שרבינו קלונימוס זה שהזכיר רש"י היינו רבינו קלונימוס זקנו של בעל הרוקח וזה רבינו קלונימוס איש רומי שהיה בזמן רבותיו של רש"י שכתבתי לעיל

גם בדור ההוא היה רבינו מאיר הלוי אבן מיגאש אביו של רבינו יוסף הלוי וגם רבינו מיימון הדיין אביו של הרמב"ם וגם ר' יהודה הלוי בר שמואל הלוי הספרדי משורר גדול והוא יסד מי כמוך ובסדר אחר כל אלה הדברים בר"פ נרמזו שמו ושם אביו אני יהודה הלוי הקטן בר' שמואל הלוי וכן בספר אכלו רעים ר"ת אני יהודה והיה פייטן גדול וכמו שראינו כמה פיוטים נאים ומשובחים שתיקן. ואני הכותב ראיתי ספר מכתיבת יד לר' יהודה הלוי של שירים ותשבחות והלצות שהיה שולח לחכמים גדולים שבזמנו וגם כתוב שם שסדר כמה מי כמוך בעניינים אחדים ואופנים אחרים שהדברים ההם משמחים אלהים ואנשים וכתב בעל ס' יוחסין שר' יהודה הלוי ור' אברהם ן' עזרא היו בני ב' אחיות ובן חמשים שנה היה ר' יהודה הלוי בלכתו לארץ ישראל כאשר כתב בפיוטיו והוא חבר ס' הכוזרי שעיקר יסודו הוא מהחכם החבר ר' יצחק הסנגרי שהיה ויכוחו עם המלך הכוזרי שנתגייר הוא ועם רב עמו ע"י החכם החבר ר' יצחק הסנגרי וזה היה שנתייסד זה הספר בשנת ד' אלפים ות"ק לבריאה בתחלת זמן הגאונים ואחר ת' שנה בא ר' יהודה הלוי וחבר ספר זה בלשון ערב ואחריו יצאה העתקתו ע"י ב' חכמים שהעתיקוהו מלשון ערב ללשון הקדש האחד ר' יהודה בר יצחק בן קרדניאל אשר העתיקו ראשונה והשני ר' יהודה בר שאול ן' תבון מרמון ספרד שהעתיק ספר חובת הלבבות והוא אביו של הר' שמואל ן' תבון שהעתיק ס' המורה ופי' המשנה להרמב"ם ואחר זמן בא ר' יהודה מוסקאטו ועשה פי' לס' הנזכר וכמו שיראה המעיין שם בפתיחת ספר הכוזרי. ואני הכותב שמעתי מפי זקנים זה לי ימים רבים כי הראב"ע היה חתנו של ר' יהודה הלוי שר"י הלוי לא היו לו בנים כי אם בת אחת יחידה והיה עשיר גדול ונתנה להראב"ע לאשה וכ"כ בפתיחת ס' הכוזרי ואח"כ ראיתי בס' שלשלת הקבלה שמביא שם המעשה באורך ע"ש וכ' עוד שם שקבל מזקן א' שבהגיעו ר' יהודה הלוי אל שערי ירושלים קרע את בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו והיה אומר הקינה שחבר האומרת ציון הלא תשאלי לשלום איה ידידך דורשי שלומיך והם יקר עדריך וישמעאל אחד שקנא עליו מרוב דביקותו הלך עליו בסוס וירמסהו וימיתהו עכ"ל

גם בדור ההוא היה רבינו בחיי הדיין בן בקודה והוא רבינו בחיי הזקן הספרדי שחבר ס' חובת הלבבות בלשון ערבי והעתיקו מלשון ערבי אל לשון הקודש ר' יהודה בן תבון וכמו שיתבאר עוד לקמן וחבר עוד ס' כד הקמח ונראה שגם בזמנים ההם היה הר'