קורא הדורות טו

לפניו לא קם כמוהו ואלמלא הוא נשתכחה דרך התלמוד בבלי מישראל. וכתב בעל ס' יוחסין כי נפטרו רש"י ורבינו שמחה תלמידו שעשה מחזור ויטרי שנת ד' אלפים ותתס"ה ב' שנים אחר פטירת הרי"ף והיו ימי חיי של רש"י ע"ה שנים. ובתשובת מהר"ם מרטנבורק סי' קמ"ח נראה שרבינו יוסף טוב עלם בן רבינו שמואל היה חבירו של רבינו שמחה בר שמואל תלמיד רש"י ולכך מוכרח לומר שהיה בזמן רש"י כיון שרש"י ורבינו שמחה תלמידו נפטרו בשנה אחת ובס' יוחסין כתב שרבינו יוסף טוב עלם היה בזמן רב יהודה הלוי והראב"ע ולפי האמת הכל דבר אחד לפי שרבינו אברהם בן עזרא מביא בפי' התורה לרש"י בכמה מקומות שאומר ורבינו שלמה פי' היינו רש"י ז"ל. ודע שרבינו יוסף טוב עלם חבר ס' שו"ת וסדר תנאים ואמוראים וכמ"ש מהר"י קולון בשרש ק"ע בשם הסמ"ג: ע"ש ובאותה שנה עצמה שנפטר רש"י נכפטרו הר"א בר חייא התוכן והרז"ה בעל המאור מביא אותו בפ' אם אינם מכירין שכ"כ שם.. ותמצא דבר זה מפורש בצורתו העשויה לו. בספר חכמת הכוכבים שחבר הנשיא ר' אברהם בר' חיי הספרדי ז"ל בש"ג מן הח"א. ורבינו נתן בעל הערוך ראש ישיבת רומי נפטר ד' אלפים ותתס"ו שנה אחת אחר פטירת רש"י ואע"פ שרש"י מביא בהרבה מקומות בתלמוד ראיה מדברי בעל הערוך שצריך לומר שהרב הערוך היה זקן יותר מרש"י וגם נתפשט ספרו בעולם בעודו חי ולכך מביא מדבריו שכתב בספרו ראיה לפי'. ההלכה ויש ראיה לענין זה שהרי הרב בעל הערוך כתב בערך עד זומם ראובן שהוציא שטר על שמעון בניסן בשנת תשצ"ח ר"ל בשנת ד' אלפים תשצ"ח שנה שלוה ממנו כך י וכך ממון וזמן השטר באחד בניסן שנת תשצ"ז וכו' ועדים הכתובים בשטר לוי ויהודה ובאו בניסן שנת תשצ"ח וקיימו חתימתן ובאו עדים והזימום וכו' מכל זה נראה שהיה בזמן ההוא ורש"י היה בזמן ההוא בן ז' או ח' שנים וכפי הנראה שרב נתן בעל הערוך האריך ימים רבים שהרי הוא נפטר שנת ד' אלפים. תתס"ו שנים ובשנת ד' אלפים תשצ"ח כבר היה גדול בשנים ובחכמה כדמוכח שם ערך עד זומם שאז היה מחבר ס' הערוך ורש"י היה שואל מהרב הערוך שכ"כ בס' בנימן. זאב סי' רל"ד וז"ל אני הצעיר מצאתי סמך לזה בתשובת הגאונים ר' אליעזר בר יהודה ורבינו קלונימוס איש רומי ששאלו דבר זה בק"ק גרמנסא והוציאו חותם עדות קדש והראו שכך נשאלה שאלה זו ברומי וכתוב בה ששאל הגאון רבינו שלמה יצחקי מן מרנא הגאון רבינו נתן בעל הערוך ומן מר רבנא דניאל אחיו מן מר רבנא אברהם אחיו והשיבו שכבר נשאלה שאלה זו בישיבת מרנא הגאון ר' אברהם והשיב המנהג כשר הוא וכו' ע"כ. ודע שרש"י ז"ל לא היה נו בנים זכרים כ"א ב' בנות שא' נשואה לרבינו מאיר בר שמואל מרומרוג שבצרפת והאחת נשואה לריב"ן תלמידו דהיינו רבינו יהודה בר נתן וכמ"ש התוס' בכמה מקומות וגם כדמוכח בס' התרומה סי' ס'

גם בדור ההוא היה הרב ר' אברהם בר' מאיר הכהן שרש"י היה משיב לו תשובות ככתוב בס' תמים דעים סי' קל"ח וגם רבינו ברוך ממגנצה בן רבינו שמואל שחבר ס' החכמה כפי הנראה היה בזמן רש"י כמו שנראה במרדכי במקומות רבים שרבינו שמריא ורבינו שמחה תלמידי רש"י היו שואלים ממנו וגם רבינו משולם היה מקשה לרבינו ברוך בס' החכמה. גם בדור ההוא הי' ר' אלעזר בר משה ומביאו רש"י בדברי הימים ב' סי' כ"ז ביותם בן עוזיהו וז"ל ככל אשר עשה: עוזיהו אביו הטובות שעשה אביו וז"ש רשב"י במס' סוכה אלמלא יהיה אברהם אבינו ע"ה. וכו' ואם היה יותם בן עוזיהו עמי היינו מקבלים עלינו מא"א ועד סוף הדורות שבכל המלכים שלפניו ושלאחריו מצינו בהם חטא חוץ מיותם דוד רק בדבר אוריה החתי שלמה נשיו הטו את לבבו רחבעם עזב את תורת: ה' אביה וילך בכל חטאת אביו אסא הוציא כסף וזהב מאוצרות בית ה' ונתן את הנביא בית המתהפכת יהושפט נתחבר לרשע יהורם הרג את אחיו אחזיהו אמו יועצתו להרשיע יואש הרג זכריה ונעשה קדש אמציה השתחוה לפסילים שעירי' עזיהו נכנס להיכל להקטיר