קורא הדורות יא

הקבלה ששניהם הר"י בן גיאת והר"י אלפס היו חבירים ואדרבה מוכח משם שהרי"ף היה גדול יותר מהר"י ן' גיאת וכתבו עוד שם שהלשינוהו להרי"ף למלכות וברח משם ונכנס בספרד בשנת ד' אלפים תתמ"ח וכבדו ונשאו רבי יוסף הנשיא בר' מאיר בן שרתמיקש ונכנס למדינת קורטובא ועמד שם מעט ואח"כ הלך למדינת אליסנה ועמד שם עד יום מותו ונפטר בניסן שנת ד' אלפים ותתס"ג והוא כבן צ' שנה והוא העמיד תלמידים רבים ויצא טבעו בכל העולם וחבר הלכות כמו תלמוד קטן ומימות רב האיי לא נמצא כמוהו בחכמה כ"כ הראב"ד בס' הקבלה. וכתב בהקדמת ס' צידה לדרך שאמר עליו רבינו יצחק בעל התוספות שילאה בן אדם לחבר חבור כמוהו זולתי ששכינה היתה שורה עליו. ובסוף ספרי הרי"ף מדפוס סביוניטה ממאורות כתוב נגנז ארון הקדש הרב הגדול ראש גולת אריאל, רבינו יצחק אלפאסי ז"ל ביום שבת י"א יום לירח אייר בעיר אליסנה שנת ד' אלפים תתס"ג ליצירה וראיתי בסוף ס' דרך תמים בהגהות הרי"ף ומפרשיו שכתב שם שבסוף ס' הרי"ף שיש ה' חרוזים שנחקקו על קברו וצריכים להיות ששה וחסר חרוז אחד בין חרז ג' וד' וכתב עוד ואחר אלו החרוזים היה כתוב זה הלשון נקבר בקבר זה ראש הראשים ואלוף הקדושים ומחכים ישישים וחכם חרשים וקדשי קדשים הנזר והצפית האות והמופת יחיד העולם ופלאו ממזרח שמש עד מבואו הר התורה מקור הבינות ושמעו הולך בכל המדינות הרב הגדול מחסה עוז ומגדול אלופינו ורוח אפינו כוכב נשפנו ואור עפעפינו הצדיק העניו אשר כמוהו לא היה לפניו הרב ר' יצחק אלפאסי ז"ל נ"ע נכסף אל קדושו ושבה אל אלהים נפשו יום ג' בשבת י' ימים לירח ח אייר שנת ד' אלפים תתס"ג ליצירה יום עברה היום ההוא יום צרה יום חשך ואפילה יום ענן וערפל יום קדרו שחקים ואורותם ושק הושת כסותם הכוכבים אפלו והגבעות התקלקלו וכל ישראל נבהלו עלה לישיבה עליונה למנוחה עליונה זקן ושבע ימים לובש מלבוש מהוללים ושם גדול בשם הגדולים לתת לו מהלכים בין השרפים והמלאכים בסתר עליון יהיה מגורו ובצל שדי ישב נכוחו וזיו השכינה ילך נכוחו תורתו תהא מבטחו ובהקיצו היא תשיחו יעמיד לגורלו ובבנין בית זבולו יעלה דרך גבולו כי"ר. והרב ר' יהודה הלוי ראש המדברים והמשוררים ז"ל חקק על קברו אלו הג' שורות. הרים ביום סיני לך רעשו. כי מלאכי האל בך פגשו. ויכתבו תורה בלוחות לבך וצבי כתרים לך חבשו. לא עצרו כח נבונים מעמוד לולי תבונות ממך דרשו

וכתב עוד הראב"ד בס' הקבלה שהיתה מחלוקת בין רב יצחק בן אל באליא ובין רבי יצחק אלפאסי וכן היתה מחלוקת בין ר' יצחק בר יהודה בן גיאת ובין ר' יצחק אלפסי וכתב מהר"ם מרטנבורק ז"ל בתשובותיו סי' קצ"ה שהרי"ף בעל השערים הוא בן בנו של רבי אלפס וכתב עוד שם בסימן רי"ט כהנה וז"ל שוב קבלנו שאותו שיסד השערים היה שמו ר' יצחק בר ראובן ורבינו האלפסי שעשה החבור היה שמו ר' יצחק בר יעקב והיה אבי אביו של בעל השערים וכ"כ בהג"מ בתשובות דשייכי לס' משפטים סי' מ"א ונ"ה ע"ש במקומות הנזכרים ובכן אין כאן קושיא ממ"ש בכ"י בחה"מ סי' קע"ז ס"ח שהרי"ף סותר דבריו ממ"ש בשערים למ"ש בהלכות כיון שהרי"ף לחוד ובעל השערים לחוד. והנה ה' רבנים הם הדור השני ברבנות וגם בזמן רבנים אלו היה רב יצחק בר משה בן סכני מקהל דאניא והלך מדאניא לארץ מזרח ונסמך שם גאון והושם על כסא רב האיי ז"ל וגם בזמן ההוא בא חכם גדול מצרפת לקורטובא ושמו ר' פריגורס ונזכר זה הרב בהג"מ פי"א מה' גרושין וכ"כ שם וכן פסק בירושלמי דהחולץ ולא כאשר כתוב בספ' ר' פריגורס ע"כ וכתב בעל שלשלת הקבלה שבדור הזה היה רבי יהודה בר דוד פאסי הנקרא ר' יהודה חאיוג והוא המדקדק הא' שהעמיד לשון הקודש על בוריו אחר שנשכח בכל הגולה ומביא אותו הראב"ע בפירושיו ובפי' קהלת בפסוק שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וכו' כתב דע שאין לך בלשון הקודש אות מתהפך