קרבן נתנאל על יומא ח:יד

טבל ושביעית. והא דלא תני רבותא טפי נבלה ושביעית מאכילין אותו שביעית דזה בלאו וזה בעשה איידי דבא לסיים טבל ותרומה תנאי היא ׃

אם יש לפניו נבילה. חי:

שלא יהא קטן אחד בסוף העולם. שמותר לשחוט בשביל קטן:

והנבילה מוכנת לו מיד. פי' שכבר מבושלת נמצא ביד נכרי:

כאילו עשאה בחול. כ' בשו"ת הרשב"א סי' תרפ"ט שזה תלוי במחלוקת אם נאמר שבת הותרה אצל חולה הוא כדברי הר"מ. אבל אם נאמר דחויה אצל חולה מאכילין אותו נבילה. והנה הרמב"ם פ"ב מהל' שבת כתב דחוי' היא אצל דיני נפשות. גם הר"ן בפ"ב דביצה כתב כן. וגבי טומאה בפ"ז מהל' ביאת מקדש פסק הרמב"ם ג"כ דדחויה אצל ציבור. א"כ בשבת כמו כן:

ואני שמעתי משום דחיישינן. והר"ן כתב הטעם דבנבילה עובר על כל כזית ממנה והוי הרבה לאוין וחמירי מלאו א' של שבת ע"כ. ויש לפקפק קצת לדבריו הא דפליגי בטבל ותרומה הא בטבל עובר על כל כזית. ובתרומה אם מתקן הטבל אינו עובר אלא על זית תרומה והחולין הנשאר שרי ׃

ה"ג אתי דמא מבי דרי:

ה"ג אפילו ספק שבת אחרת:

ה"ג כך כתבו בספרי הלכות גדולות ובתוספתא ׃

שהן חוששין שעושין עבירה. נ"ל לגרוס: