קרבן נתנאל על יבמות כז

וכן אם היתה עומדת ברה"ר וזרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק גירושין כמו בקידושין. תימה דהא מסיק רבינו בפ"ק דמציעא סי' כ"ח דד' אמות אינו קונות ברשות הרבים אלא בסימטא או בצדי רה"ר. וי"ל דקרוב לו היינו שהוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו היא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו זהו קרוב לה. שניהם יכולים לשמרו זהו מחצה על מחצה כמו דאוקמי' רבי יוחנן התם בהזורק. וע"ש בפרק הזורק סי' ו' מ"ש שם. והנה הטור בסי' למ"ד כתב היתה עומדת בסימטא וזרק לתוך ד' אמותיה מקודשת. ובסי' קל"ט לענין גט כתב היתה עומדת ברה"ר וזרק גט תוך ד' אמות הרי זהו מגורשת וצ"ל דס"ל לחלק בין קידושין לגיטין דמטעם עגונה תקנו רבנן אפילו ברה"ר זכיה ד' אמות וקשה בסוגיא זו ה"ל לומר עוד זהו דקידושין למעוטי קרוב לה בד' אמותיה ברה"ר וצ"ע:

דפסול דידיה משום זמן הוא. אמנם כן כתבו תוספות דף ל בשם ר"י בתוס' ד"ה כתב בכתב על בל זה דף ל"א ד"ה למעוטי מספקא לר"י כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אי מהני בקידושין אי לא. דכיון שא"צ זמן מה לנו אם יש עליו עדים. וצ"ל דהיינו ספיקו. דודאי גט כתב בכתב ידו ואין עליו עדיה שלא תינשא לכתחלה מטעם דחשיב כאין בו זמן ומ"מ אם נישאת לא תצא. אבל לענין קדושין י"ל פסול אחר כיון דאין בו עדים ואין דבר שבערוה פחות משנים. אלא דגבי גט כתב ידו חשיב כעדים. דהא מקרא מלא וכתב ונתן. ולמ"ד עדי חתימה כרתי אין צריך עדי מסירה מש"ה כתב ידו חשוב כעדים. אבל גבי קידושין אפילו שניהם מודים כי ליכא עדים לא הוי קידושין כדאמרי' בקידושין דף ס"ה. או נאמר איתקיש הויה ליציאה. והרשב"א בחידושיו פשיטא ליה דלא הוי קידושין נמצא לדעת רשב"א צרתה חולצת ומתייבמת. ולדעת רבינו צרתה פטורה מן החליצה ואסורה ליבמה ולדעת ר"י חולצת ולא מתייבמת וכ"פ רמ"א בסי' ל"ב סעיף ד: