קרבן נתנאל על יבמות כו

אבל מת ואח"כ גירשה וכנסה המגרש ומת אסורה. וקשה הא לעיל בפ"ק סי' ח' פסק רבינו כנס ולבסוף גירש צרתה מותרת. י"ל כמו שתי' הרי"ף בתי' אחרון וז"ל התם גבי ערוה כיון דגרשה מקמי דנפלה לה קמי יבם מהני בה גירושין דכי נפלה לה צרה גבי יבם בהתירא נפלה קמיה. אבל הכא גבי נכרית כיון דבשעת נפילה באיסור זיקה נפלה קמיה לא מהני בה גירושין ולא מידי. והאי טעמא טפי עדיף ומסחבר מהאי קמא עכ"ל. אע"ג דהכא נמי בהיתרא נפלה קמיה דהא גרשה מ"מ כיון דכנסה איגליא מלתא למפרע שהיתה זקוקה לזה נמצאת צרת ערוה בזיקה וגירושין בתר הכי לא מהני כמ"ש רבינו בסמוך כשמת המגרש היתה היא צרת ערוה בזיקה ונפלו שתיהן בבת אחת לפני אח השלישי הא אם לא כנסה אינן נופלות שתיהן לפני אח השלישי דהא גירשה לשניה אבל מת ולא גירש כיון דשתיהן נופלות לפניו ויש זיקה הוי צרת ערוה בזיקה וכ"ת א"כ אמאי דחק לרבא למעוטי מת בלא גירש הל"ל למעוטי מת ואח"כ גירש כמו לרב אשי. י"ל דהא רבא ע"כ לא ס"ל לחלק כסברת הרי"ף. דהא קאמר בפ"ק זו ואצ"ל זו וכ"כ מהרש"א ומהרש"ל ביש"ש וחזר ממה שכתב בחידושיו. ועוד תירץ הרי"ף וז"ל התם כיון דערוה היא מיגמר גמרי לה אינשי וקלא אית לה. הכא זיקה דרבנן היא אע"ג דגירש לה לאחות אשתו לא משתרי נכרית דגזרינן משום זיקה דעלמא ע"כ. וע"ל לתי' זה איירי בלא כנס. דאי בכנסה הדר הוי ליה צרת ערוה מדאורייתא ואית לה קלא. אבל בלא כנס גזרינן מת וגירש אטו מת ולא גירש. נמצא דב' תירוצים המה מהיפך אל היפך לתירוץ ראשון אם כנסה וגירש הצרה מותרת. ואם מת וגירש ולא כנסה צרה אסורה. ובתירוץ שניי הוא בהיפך. והרי"ף ורבינו מסכימים לתי' אחרון שזכרתי מקודם. דלתירוץ שני הוי כמו גזירה לגזירה דהא זיקה מדרבנן ומת בלא גירש גופא גזירה מדרבנן היא ומהרש"א כתב וז"ל הכא דבאיסור זיקה נפלה קמיה אסורה ואין חילוק בין כינס ואח"כ גירש ובין גירש ואח"כ כינס. ובין גירש ולא כינס כלל דזה ליתא בין לתירוץ ראשון של הרי"ף ובין לתירוץ שני כפי מה שהוכחנו ובררנו. ובש"ע סי' קע"ה אפילו אם לא כנס אסורה ט"ס הוא וצ"ל אם לא כנס. אבל כנס צרתה מותרת ונמשך הכל לתי' ראשון של הרי"ף והבוחר יבחר:

וא"ת היאך כנסה המגרש. יש להקשות מאי פריך אימא ה"נ קאמר הא מת ואח"כ גירש אסורה כלומר דהתנא לא מצי למתני מת ואח"כ גירש וע"כ בכנוסה איירי וא"א לכונסה דיש זיקה והוי ליה צרת אחות אשה בזיקה דזקוקה לשני אחין. וי"ל דדומיא דמתני' דאיירי בכנסה דייק הא מת ואח"כ כו' דאיירי נמי בכנסה. עי"ל מדלא מברר התלמודא דרב אשי כמאן ס"ל. ע"כ סברה דאתיא בין לר' ירמיה בין לרבא וע"ז הקשה תוספות לר"י בגירש ואח"כ מת הא נישואין ראשונים מפילין ויש זיקה א"כ הוי צרת אחות אשה בזיקה:

כשמת המגרש. ה"ה מת בלא גירש אסורה דהא נופלות שתיהן לפני אח השלישי והוי צרת ערוה בזיקה:

ונופלות שתיהן בבת אחת. אע"ג דגירשה לערוה גירושין דבתר זיקה לא מהני כיון דכנסה וכדפרשתי:

ומה שכתב בעל ה"ג אם מת ולא גירש אסורה לתרוייהו כו'. אפי' בלא כנסה הא אם מת וגירש בלא כנסה משמע דלא הוי צרת ערוה בזיקה ומזה נמי סעד למה שכתבתי: