קרבן נתנאל על יבמות כא

ונראה דשינויא קמא עיקר כי הוא אליבא דרב אשי כמו שהקשה ר"י וכו'. ואף שאין משיבין הארי לאחר מותו גם הוא לא היה לו להשיב הארי לאחר מותו שדבריו דברי קבלה כי מעולם לא עלה על דעת תוס' ששינויא קמא עיקר כי מה איכפת לן ששינויא קמא הוא אליבא דרב אשי. הלא אף שינויא בתרא איירי נמי שפיר אליבא דרב אשי ומה בכך דשנויא דהתחיל ולא התחיל קאמר אליבא דשינויא בתרא וכי מפני זה הפסיד כחו אדרבה נאמר שהוא עיקר ששתי השינוים אזלי אליביה. עכ"ל מהרש"ל ביש"ש סי' א' ע"ש שהאריך. וכן תמה עליו הלח"מ בפ"ה מהל' יבום והניח בתימה ולכאורה הקושיא עצומה. דליכא למימר דסמך רבינו על מה שכתב בסוף סי' ג' דלרב אשי כששניהם גרועות חולץ לאיזו שירצה ש"מ דלא ס"ל שינויא בתרא דמיפטר נפשה בחליצה גרועה אבל למיפטר צרה בעי חליצה מעולה שאני התם דאין שתיהן שוות ומש"ה מניחין חליצה גרועה ועבדינן חליצה מעולה. אבל כששתיהן שוות חליצה גרועה פוטרת צרתה שאם חולצת אותה ג"כ חליצתה גרועה. וכן ראיתי שפסק כן הנימוקי יוסף ע"ש. ונראה שכוונת רבינו דשינויא קמא אליבא דרב אשי דע"כ רב אשי לא ס"ל כשיעיא בתרא. דהתוספות כתבו ד"ה אחריו חזרו. דוחק לומר כן משום דלא מסתבר לר' אבא בר ממל למימר סברת רב אשי דלא אלימא זיקה לשוויה לצרה כערוה. פי' דהא מדאורייתא פסולייהו שווין דמדאורייתא צרת אחות אשה בכרת כמו אחות אשה גופה הלכך בזיקה דרבנן נמי יש להשוות צרת אחות זקוקתו לאחות זקוקתו. כמו שהזכיר רבינו סברא זו ס"ס ב'. ורב אשי דדחיק נפשיה לפרש דברי שמואל לחלק בין זיקה דרבנן לפסול דאורייתא מי הכריחו לכנוס בדוחק. הא בעלמא קי"ל כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון אלא ע"כ דרב אשי לא סבר כשינויא בתרא ולשנויא קמא א"א לתרץ לשמואל התחיל ולא התחיל דא"כ קשיא שמואל אהדדי כמו שהקשה ר"י. מש"ה צריך לדחוקי נפשיה ולחלק בזיקה בין היא גופה לצרתה וק"ל:

אבל בשתים הראשונות אי נפול בבת אחת זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת. ודבריו תמוהין דאי נפל בזה אחר זה פשיטא דזה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת. ומהרש"א בחידושיו מגיה וכצ"ל אפילו נפל בבת אחת. וב"ח מגיה אי לא נפל בבת אחת וצדקו דברי מהרש"א כמ"ש מלתא בטעמיה דאפילו נפל בבת אחת דאע"ג דבשתים הראשונות חליצות שניהם גרועות מ"מ הראשון שחלץ לראשונה חליצתו בשניה גרועה טפי מחליצת השניה דלראשון הויא השניה אחות חלוצתו ולשני אינו נאסרה עליו אלא משום דנאסרה עליו שעה אחת ולהכי חליצתו כשרה מיקרי לגבי חליצת הראשון. ומייתי ראיה לזה מדברי תוס' ד"ה שמואל התחיל ע"ש: