קרבן נתנאל על יבמות קט

ויש אומרים כל ששכבת זרעו דוחה. כ"ה בגמ' וברי"ף. ורבים מתמיהים על הטור שהשמיטו:

והלכתא כר' יוחנן. וא"ת והא רבי יוחנן גופא אמר ה"ד סריס חמה כל שלא ראה שעה א' בכשרות ומפרש אביי מנא ידעינן כל המטיל מים ואינו עושה כיפה כמו שהביא הרי"ף ורבינו גופיה בסי' ה' א"כ אף שאין שערות בזקן צריך עוד סימני סריס משעת לידתו. וצ"ל דהא דקאמר ר' יוחנן אפי' באחת מהן. קאי אסימני סריס כשהוא בגדלות דהיינו שאין לו שתי שערות בזקן. אבל האי סימן דאינו עושה כיפה או שאין מי רגלים מחמיצין נמי סגי דהא עכ"פ בעינן שיהא לקוי ממעי אמו. וזה שכתבו תוס' ד"ה כי פליגי אלא בהאי לחודיה חשיב סריס כוונתם על האי סימני סריס בגדלות אבל הך סימן דאין עושה כיפה שהוא סי' שלקוי ממעי אמו וודאי בעינן כדאמר רבי יוחנן גופיה ומזה נסתלק תמיהת מהרש"א בתוס' ד"ה עד שיהא ע"ש. ודלא כשו"ת ריב"ש שהביא בשם רבינו הביאו ב"י דלא בעינן כ"א הך סי' לחודיה שלא היה לו שתי שערות בזקן ועיין בב"ש סי' קע"ב:

מה איילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים. הקשה מגיני שלמה לפי מ"ש תוס' בריש מכילתין גם רבינו בסימן א' דוודאי איילונית אין לה רפואה. א"כ בחדא מלתא דומה לאיילונית בידי שמים וברפואה לא דמי דסריס חמה יש לו רפואה. וא"כ נימא איפכא דבסריס אדם איירי דאין לו רפואה דומיא דאיילונית אין לה רפואה ומזה השיג לדינא על תוס' ע"ש באריכות. ולק"מ דר"ע באמת ס"ל דסריס חמה אין לו רפואה ג"כ. דר"א אמר זאת מסברתו כמו שפרש"י דף פ' ד"ה ת"ר כו' והא שהביא ר"א ראיה לדבריו בברייתא שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים. לא ס"ל לר"ע כי מי דקדק אחריהם שהיו סריסי חמה:

ושמעינן מהא דהלכה כר"ע. וק"ק הא בלא"ה הלכה כר"ע דר"א שמותי הוא ויש לכוון ע"פ קושית מגיני שלמה דלכאורה הוי משמע דהלכה כר"א דהא קתני סריס דומיא דאיילונית מה איילונית אין לה רפואה אף סריס והיינו סריס אדם איברא השתא דקאמר תלמודא דומיא דאיילונית שהיא בידי שמים ש"מ דאית ליה לר"ע דסריס חמה נמי אין לו רפואה. וזה שמסיים דהוי מחלוקת ואח"כ סתם רצונו דאי לא הוי אמר תלמודא הכי הוה הלכתא כר"א דהוי מחלוקת ואח"כ סתם: