קרבן נתנאל על תענית יא

ר"ח גורס יחיד שקיבל. ולפי גרסתו מתורץ קושית תוס' אמאי נקט יחיד הלא בצבור נמי אמרינן אוכלין משחשיכה. דבתענית צבור לא תמצא שני ימים זה אחר זה. ואם תקשי לך לפ"ז אין מקום לספוקי אם קיבל עליו בשעת מנחה תענית שני וחמישי אי סגי בקבלה אחת דא"כ אפילו בתענית צבור דהא סגי' בקבלה אחת כגון בתענית שני וחמישי של גשמים אפילו שאינם רצופים. וי"ל דת"צ כי האי לא צריך קבלה ותענית שני וחמישי דבתר מועדא לאו ת"צ הוא דהא כל יחיד צריך לקבלו על עצמו. ולשיעת הר"ן שכתבתי לעיל סי' ט' דסבר כיון דלית נשיא כל יחיד צריך לקבל על עצמו התענית א"כ הוי יחידים והיינו דברי רב הונא:

ה"ג פירש קיבל עליו במנחה:

למחר מתפלל תפלת תענית. ומסיים הרי"ף לן בתעניתו כלומר אם לא קיבל עליו התענית אלא יום אחד בלבד והתענה אותו יום ובלילה נמלך ולן בתעניתו למחר אין מתפלל תפלת תענית שהרי לא קבלו עליו מבע"י. ע"כ. ורבינו השמיט בבא זו שסובר ולן בתעניתו והתענה כל יום המחרת. וכבר כתב רבינו דין זה לגי' רש"י. אבל הב"ח בסי' תקס"ב ס"ק ג' מפ' דעת הרי"ף שלא לן בתעניתו כ"א הלילה לחוד ואח"כ אכל אינו מתפלל תפלת תענית משום דלא קיבל עליו מבע"י. הא אם קיבל עליו מבע"י אע"ג שאוכל אחר הלילה הוי תענית שעה. ומפ' התם דרב הונא פליג אדרב חסדא דאמר תענית שעה לא הוי אלא אם לא טעם כלום כל היום ע"ש באריכות ודבריו דחוקים חדא הא רב חסדא קאי אדרב הונא דקאמר הא דאמרת כו'. ועוד מאי פריך מדר' יוחנן. ר' יוחנן ס"ל כדרב הונא אלא שהרי"ף סובר דתענית שעה לא הוי אלא שמתענה כל היום כדרב חסדא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו תענית. אפילו תענית שעה והא דלא הזכיר תענית שעה. זה למדין מדאמר שלא קיבל עליו מבע"י. הא קיבל עליו מבע"י תענית לילה הוי תענית שעה:

ואיכא לספוקי. ומילתא דמבעי ליה פשיטא ליה להרב מרדכי שכתב ז"ל דכ"ע מודים דאם קבלו קודם תפלת מנחה ש"ד וכ"ש קודם לכן וכן נהגו לברך בשבת מקבלי תענית בה"ב ושוב א"צ לקבל ע"כ. וכן משמע מלשון ראבי"ה שהביאו רבינו לעיל סי' ט' שכן הצבור כשמקבלין עליהם תענית בה"ב כו':