קרבן נתנאל על סוכה צב

דזמן דכסא פוטר דלולב. והא דאומרים זמן ביום הראשון. דליל ראשון צריך זמן משום סוכה לבד מיו"ט לכן אינו פוטר. דזמן דסוכה אינו שייך ללולב. משא"כ בזמן די"ט [שני] שייך אלולב דמחמת החג קאתי כ"מ במנהגים בתוס' ביאור. וא"ת מ"ש זמן די"ט של ר"ה אינו פוטר זמן דשופר. ותי' ר' נסים גאון הובא בהגהות הרא"ש סוף פרק בכל מערבין דזמן ליל ר"ה הוא מדרבנן אבל זמן ליל חג הסוכות דאורייתא וכ"ה במנהגים. ר"ל דר"ה ויו"כ לא מקרי רגלים מדאורייתא ורבנן מחייבי לברך זמן כדמסיק בס"פ בכל מערבין. וזמן דשופר אומרים על מצוה דאורייתא ואין זמן על דבר שהוא מדרבנן פוטר זמן שהוא על מצוה שהיא מדאורייתא. משא"כ זמן החג הסוכות שהוא רגל מדאורייתא פוטר זמן דלולב. ובעל מ"א סי' תרס"ב לא ראה רק דברי מנהגים ולא ידע שדברי ר"נ גאון המה ופי' בו פי' זר ורחוק ע"ש:

והלא לענין לולב מיפסקי לילות מימים. וא"כ אכתי בלילה לא הגיע זמן לולב ואיך יפטור אותו:

כתב בשם ר"י. הוא ר"י אחר [דר"י] פסק לעיל דאין אומרים זמן:

ועדיף טפי מנטלו בחול אחר עשי'. אבל בשופר מסיק רבינו בפ' יו"ט תוך סי' ל"ד דמברך זמן אפילו ביו"ט [שני] משום דלא שייך הך טעמא דהתם אין מברך על השופר בשעת עשיה וכן תי' מ"א סי' תרס"ב: