קרבן נתנאל על סוכה ט

פירוש מבוי מפולש. ובתוס' הקשו וז"ל ולא יתכן דא"כ לא משתרי בלחי וקורה אלא לר"י וכולהו אמוראי כרבנן בפ"ק דעירובין ואמרי' בסוף כל גגות דאין הלכה כר"י ע"כ. לפרש"י ולשיטת רבינו אין מקום לקושית תוס' דרבה דס"ל לחי משום מחיצה אפילו לרבנן דסברי דג' מחיצות מדאורייתא משתרי בלחי כמו שהביא רבינו בסמוך דברי רב יהודה. וכן פרש"י לדידך רבה דסבירא לך לחי משום מחיצה. אך בתוס' היה בגרסתם רבא והוא סבר לחי משום היכר ומש"ה קשיא להו וזהו כוונתם בתחלה בהצעת דבריהם בין למ"ד לחי משום היכר וע"ז יסדו דבריהם אבל אי קשיא לי הא קשיא לי דאי איירי בסוכה מפולשת מאי קאמר דאילו סוכה דעלמא בעי טפח שוחק הא ר' סימון דמסיק הכי לעיל דבעינן טפח שוחק היינו בב' דפנות כהלכתן דעריבן. אבל בסוכה העשויה כמבוי ומפולשת בעינן פס ד'. והכי ה"ל למימר דאילו סוכה דעלמא בעי פס ד'. בשלמא לפי' תוספות דמיירי במבוי סתום משלש רוחות אלא שריחק הסכך מן המחיצה השלישית דלצד הבתים לא סיכך לק"מ דכיון דאינה מפולשת לגמרי ניתרת בטפח שוחק פחות מג' סמוך לדופן כשם שניתרת בו סוכה דאית לה ב' דפנות דעריבן. כמ"ש הר"ן והובא בש"ע סי' תר"ל סעיף ד' ע"ש מ"א ס"ק ד'. ותמה אני על מהרש"א שהקשה כן בשיטת תוס' והרי אתה רואה דלשיטת תוספות לק"מ. וצ"ל דלשיטת רש"י ורבינו דגרסי' רבה שהוא תלמיד דרב יהודה ור"י ס"ל אפילו סוכה העשויה כמבוי כשרה בטפח. ומש"ה קאמר דאילו סוכה דעלמא בעי טפח:

משום מצות סוכה התירו. ודעת הר"ן והתוס' דוקא במבוי סתום וע"ד שפרשתי ע"ש בתוס' ור"ן:

ה"ג שהיה תלמידו של רבה. וכ"כ רבינו בפ"ק דעירובין סי' י':