קרבן נתנאל על סוכה עא

ניטלה פטמתו. פסול ובשו"ת בית יעקב מכשיר אם נתחב הפיטום ע"י מחט. וליתא כמו שהשיג עליו בשו"ת שבות יעקב סי' ל"ה. אבל אם הפיטום מחובר קצת מכשיר שם ומביא ראיה נכונה ע"ש:

ראש האתרוג כמו פטמא של רימון. לענין אם ניטל שושנתא של פיטמא אם לפסול לחד מהני פירושים עי' ב"ח סי' תרמ"ח:

ולהך פירושא אין פסול בזנב האתרוג. וגם אין פסול אם ניטל כל הפטמא בלי גומא:

ה"ג האי בוכנתא דשף מדוכתיה. עי' בתוס' שכן היה גרסת הערוך:

ולא בא רבי יצחק לפרש אלא להוסיף על המשנה. רצונו שהיה שונה במתני' ניטל בוכנתו או פטמתו פסול. ובזה נסתלק קושיות הר"ן והריטב"א לפי' ר"ח הל"ל תנא רבי יצחק ניטל בוכנתו פסול ע"כ:

ליפסל בשניהם כשהיה פטמא בראש האתרוג וניטלה. בניטלה הפטמא יש שני טעמים משום חסר וה"ה והר"א מפראג פסלי מטעם דלא הוי הדר ולדידהו פסול זה כל ז'. ועתה בא וראה לר"ת צ"ל דפוסל מטעם חסר שכתב וניטלה פיטמתו היינו בוכנתו כלומר שניטל אותו העוקץ ממקום חיבורו ונשאר כמין גומא בראש האתרוג. משמע דוקא כמין גומא פסול ולא יותר. ולר"ח ולרי"ף ורמב"ם צ"ל דס"ל מטעם חסר דהא לדידהו צ"ל דרבי יצחק היה שונה במשנה ניטל בוכנתו ופיטמתו פסול כדכתיבנא ובוכנתו פסול מטעם חסר ופסול א' כולל בוכנא ופיטמא ש"מ דתרוייהו מטעם חסר אך לפי' ה"ר יעקב בן יקר א"ל דס"ל מטעם הדר דהא קאמר ור"י בן אלעזר היה שונה במשנה במקום פטמתו בוכנתו לפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא. ונאיד מפי' ר"ת שנקרא בוכנא ע"ש שניטלה ממקום חיבורו כמין בוכנא שנשאר גומא בראש האתרוג אך קשה לפ"ז אחר שבירר רבינו החילוקי דינים שיש לכל הני פרושים ה"ל למחשב נמי הך נ"מ דלר' יעקב ניטל פיטמא פסול כל ז' ולר"ת ולר"ח ניטל פיטמתו אינו פסול אלא יו"ט הראשון. איברא אחר העיון אין זה דיוק אע"ג דקתני חד פסול מ"מ הך כדיניה והך כדיניה. דהא חזזית פסול משום הדר כמו שמסיק רבי' בסי' ט"ו ותנא (עם) ניקב וחסר בחד בבא ע"כ מהא ליכא למשמע מיניה:

וכן אם ניטל העוקץ ולא נשאר ממנו כלל באתרוג פסול. ובשו"ת חכם צבי סי' ט' מסיק להלכה שמברכין עליו ביום ראשון בשעת הדחק. וצ"ע לדינא הלא הרב ב"י ורמ"א וכל האחרונים היה ערוך לפניהם כל הני רבוותא שחשיב ואזיל דס"ל דמברכין על הפסולין. אך המה ראו הרבה דעות שפסקו שלא לברך ע"כ הסכימו ששב ואל תעשה עדיף כי ספק בברכות להקל. ע"כ טוב מזה שלא לברך דהא הברכות אין מעכבין כנ"ל: