קרבן נתנאל על סוכה ע

משום דלא גמר פירא הוא. וה"ה לאידך טעמא משום הדר דהא של אשירה יש בו הדר וגמר פירא:

גבי לולב משום דמיכתת שיעורי' תיפוק ליה משום מצוה הבאה בעבירה. וליכא למימר דניחא למימר הך טעמא כדי לפסול אפילו ביו"ט שני. דהא מסיק רבינו לעיל סי' ג' דמשום מצוה הבאה בעבירה אפילו במילי דרבנן פסול. אך יש לדחות דהך דמצוה הבאה בעבירה יליף מדברי הקבלה והבאתם גזול ואת הפסח וטפי ניחא ליה למיהב טעמא שפסול מדאורייתא גבי לולב:

אבל הני לא נפיק בהו מחמת העבירה שנעשית. וכ"כ התוס' לעיל (סוכה דף ל'.) ובא"ח סי' י"א סעיף ח' המשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית וכתב עלה הט"ז ואין כאן מצוה הבאה בעבירה שהרי הוא לא עשה העבירה ע"כ. משמע הא הוא עצמו השתחוה לפשתן אסור לציציתו. ואישתמיטתי' דברי תוס' ורבינו הכא דלא חשיב מצוה הבאה בעבירה כיון דלא נפיק בה מחמת עבירה שנעשית:

י"ל כגמרא דידן. לקמן סי' י"ח:

ונראה שהירושלמי סובר שהחזזית חשוב כחסר. ודקאמר כל הפסולין אינן פוסלין אלא ביו"ט ראשון היינו מחזזית ואילך:

וסבר דאפי' בהדר לא מיפסל אלא ביו"ט ראשון. ודקאמר כל הפסולין קאי נמי לפ"ז אפילו אגזול ויבש ועי' בתוס' דף כ"ט ד"ה קא פסיק: