קרבן נתנאל על סוכה סה

ש"מ דאלולב קאי. דאי אהדס קאי הא אין לו אלא ראש א':

כמו בדי מחטין גבי מציאה. והקשה בס' אליהו מזרחי על הסמ"ג שאינו מחוור מה שהביא ראיה לפי' בד קן מהאי דאלו מציאות. דהא בהדיא קאמר בגמרא מאי בדי שוכי ואמאי קרי ליה בד דכל דבר דתלו בי' מידי בד קרי לי' כי האי דתנן התם אפילו עלה א' בבד א' כשרה ועוד קשה דהא רבינו בתחלה פי' ע"ש שכל קן וקן עומד לבד מש"ה קרי לי' בד ואח"כ מייתי ראיה מפרק אלו מציאות כאלו מטעם אחר קרי הקן בד ע"כ נ"ל להגיה וכצ"ל וכמו בדי מחטין. רצונו דהתם קאמר דכל דבר דתלו בי' מידי קרו לי' בד. מש"ה גבי הדס. המקום הקן קורא בד דבאותו מקום לחוד תולה בו הקן. ובין כל קן וקן הוא מקום חלוק שאין נמצא שם עלין. משא"כ בדי מחטין ובדי ערבה שבכל הבד תולה בהם מחטין ועלי ערבות. והרי פי' רבינו דקן נקרא בד. פירוש ראשון על שם שכל קן עומד לבד. ופי' השני דמקום הקן קורא בד ע"ש דבאותו מקום תלוין העלי הדס ובין כל קן וקן לא תלוי בהן שום עלה:

דאין מציל מיד היבש אלא הלח וזהו ההדור. ר"ל אע"ג דקי"ל כמושין כשרין כדאיתא בברייתא דלעיל (סוכה דף ל"א) היינו דוקא שכל שיעור הדס כמוש אבל לא יפה כתו של כמוש להציל על היבש כשם שיפה כחו של לח:

ואין לו לדקדק מדהזכיר התנא לחין. דלא תנא לחין אלא משום דתני יבשו. נופל באינך עלין לשון לחין:

ויש אומרים ובלבד שתהא עבות בראשו כדאמרי' גבי יבשו רוב עלי' דבעינן שיהא בראש כל אחד ואחד. זהו לפרש"י ולפי' ה"ר ישעיה דטראני. אבל לפי מה שפי' בו רבינו אין מקום לראיה זו:

ושאר המחברים כתבו בענין אחר. הלא המה הריטב"א ודעימי' שהביא הטור שאפילו אין בו כי אם פעם אחת ג' בחד קינא כשר:

דא"כ נפרצו דהדס היינו נשרו וברייתא קתני נשרו רוב עליו כשר. ר"ל ואמאי קתני' במתני' נפרצו עליו פסול. וע"ז השיב רבינו דבשלמא בברייתא נשתייר העבות בכל שיעור הדס. משא"כ במתני' שנשרו רוב עבות של שיעור הדס מש"ה פסול:

ונפרצו דמתני' היינו שנשרו רוב עבות של שיעור הדס ונשתייר המיעוט. פירוש שנשרו רוב עלין מכל קן דהיינו שלא נשאר רק עלה א' בקן בשיעור הדס דהיינו ג' טפחים נשר מכל קן ב' עלין כשיעור ז' גודלים. וכן פי' ר' ירוחם וב"י לחד פי' וב"ח והט"ז סי' תרמ"ו ס"ק ת' מייתו ראיה לזה. וגם אנכי אביא ראיה לזה הפי' דהא לפי' רבינו דנפרצו היינו שנתלשו מן השדרה וכבר כתב רבינו בדברי ראב"ד בסי' זה דהדס דומיא דלולב. ובלולב מביא רבינו לעיל תחלת סי' ג' דנפרצו עליו ברוב עליו מיירי כדאיתא בתוספתא מש"ה ה"נ בהדס איירי שנפרץ ההדס ברוב עליו שנשר מכל קן ב' עלין. ואין להקשות לפירוש רבינו אמאי קתני סתם במתני' נפרצו עליו דהיינו נשרו פסול היכי פסק ותני הא בעינן רוב שיעור הדס מכל קן וקן. די"ל דהא גם לפי' בעל העיטור צ"ל דנפרצו עליו איירי ברוב עליו כדתני בתוספתא. אף שאינו מפורש במתני'. כמו כן אני אומר להך פי'. מכל הלין נשמע דס"ל לרבינו שאם נשר עלה א' מכל קן וקן כשרה כדעת הרא"ה ולא כהר"ן. אלא שהב"י כתב אבל מלשון רבינו שכתב בשם הראב"ד נראה כפי' קמא ואפילו לא נשר מכל קן אלא עלה א' אע"פ שעדיין נשארו ב' עלין פסול. ע"כ. ואין אני רואה משמעות שם מדברי הראב"ד. אי תאמר מדקאמר ואם אין אלא הרוב עבות כשר מדנשרו מקצת עלין כשר ברובו ה"נ אי הוי מיעוט שאינו עבות כשר דלא גרע מנשרו ע"כ. ושאינו עבות בתולדתו היינו כשהמה שנים ונלמד מן נשרו ש"מ דלא מכשרינן בנשרו כי אם עלה אחת ונשארו שנים. אי משום הא לא אריא דמי לא עסקינן שאין עבות ולא נמצא בבד כי אם עלה [א'] לחוד. ולפיכך אין מדברי הראב"ד משמעות כלל. לכן אם נשרו מכל קן עלה א' אפילו רובו או כולה אין בהם פיקפוק כלל. אך בהני הדסים יבשים שמובאים ממדינת אטליא ולא נמצא בהם רק שתי עלין בקן א' צריך לבדוק אם נשר מן רוב עלה א' פסול וכ"פ הט"ז בסי' הנ"ל:

ולקמן נדקדק בו. סי' י"ד. ועי' בהר"ן במתני' דלקמן ר"י אומר ג' הדסים: