קרבן נתנאל על סוכה ד

פחות מכאן כשרה דאמרינן דופן עקומה לכל צד. סי' תרל"ב כתב הטור ואפילו אין הדופן אלא י' טפחים והגג גבוה ממנו הרבה שאנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה ע"כ. וטרח הרב ב"י למצוא מקום שלמד הטור דין זה. ויפה השיגו הב"ח ע"ש ועיין לקמן סי' ו'. אמנם נראה שזה דוחקתו דאם נימא דלא אמרינן דופן עקומה כי אם בשהדופן מגיע לסכך א"כ ש"מ דהני פסקי הלכות דאיצטבא דלא כרבה אתי'. דהא לדידיה כשהדפנות מגיעות לסכך אפילו גבוה מעשרים כשר א"כ איצטבא ל"ל. ורבינו חתר לעיל סי' א' ראיות דהלכתא כרבא ולא כרבה ולא מייתי ראיה מהך דאיצטבא. וביותר בעל העיטור שהביא רבינו שם בשמו דהלכתא כרבה וא"כ הך דאיצטבא תיובתיה. אע"כ צ"ל דכל הני פוסקים ס"ל דופן עקומה אפילו אין הדופן מגיע לסכך. ומה שטען הב"ח דאיכא למדחי ולמימר דהא דאמרינן דופן עקומה אף בשאין הדפנות מגיעות לסכך היינו דוקא כשהוא פחות מג'. אבל בגבוה הרבה שיצא מתורת לבוד מנ"ל והטור פסק להדיא אפילו כשהגג גבוה הרבה. אין זו טענה דבשאין הסכך [רחוק] מן הדפנות כי אם פחות מג' לרבה נמי כשר דדפנות מגיע לסכך מקרי. והא דאמרי' לעיל סוף דף ב' בשלמא למ"ד בשאין דפנות מגיעות לסכך מחלוקת דרכה של מלכה לישב בסוכה שאין דפנות מגיעות לסכך משום אוירא. היינו שהרחיקו הדפנות הרבה מן הסכך כדי שיהיה שולט הרוח מפני החום בהא פליגי רבנן. אבל אם לא הרחיק אלא פחות מג' אפילו רבנן מודו. ע"כ אין לזוז מפסק הטור. גם ט"ז מסכים ומביא ראיה לדין זה. דלא כמ"א שהסכים עם הב"ח. ועכ"פ היה לו להכשיר אם הרחיק הדופן מסכך למעלה מעשרים פחות משלשה:

מאי נ"מ דרשות אחרת היא. וליכא למימר דנ"מ שלא להכשיר הסוכה מן האיצטבא והלאה דלא הוי כפסל היוצא מן הסוכה כיון דהאיצטבא תחת רשות אחרת היא. דהא בלא"ה לא הכשיר בזה כל הסוכה כמ"ש רבינו ס"ס ג' שהרי אין לה סכך כיון דרואין את הסכך כאילו הוא עקום: