קרבן נתנאל על סוכה לח

וראיה לדבר כוכב גדול בשמים נראה בעיניו קטן. והרמב"ן דחה ראיה זו שהרי סכך מלמעלה נמי נראה מועט וסימן לדבר אדם עומד בראש ההר נראה כעוף קטן:

מועיל קנה קנה פחות משלשה. כדתניא לעיל בפ"ק (סוכה דף ז':)

ואע"ג שאיסתרא פלגא דזוזא אפשר כו'. ובריטב"א מייתי ראיה דסלע מדינה נמי איסתרי קרי בבכורות לענין ה' סלעים של פדיון הבן ה' איסתרין לפדיון הבן אם כן כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת קאי אזוזא וסלע צורי:

שהחמה מועטת למטה. ודבר תימה הוא שהרי"ף ורש"י ורבותיו של בעל העיטור יהיו מחולקים בהמציאות באם יש בין קנה לקנה כמלא קנה לרי"ף בידוע שהחמה מלמטה מרובה על הצל ולרבותיו בידוע שהחמה מועטת למטה ונראה דשניהם צדקו יחדיו. כגון בזמן שהחמה עומדת בראש כל אדם שהצל עושה תחתיו באותו עת החמה מלמטה מרובה על הצל. אך אם החמה זורח בשיפוע באותן עתים החמה מועטת מלמטה שעושה צל גדול. ולדידן צריכין למיחש לכל הזמנים ואינו כשר עד שיהיה צל הסוכה מרובה בכל העתים וכמ"ש הב"ח:

הדא אמרת צריכין הכוכבים נראין מתוכה. מדקתני במתני' המעובה כמין בית כשרה דיעבד הא לכתחילה צריכין הכוכבים נראין מתוכה:

רבי לוי אמר בכוכבי חמה שנו. ר"ל הא דקתני כשרה בדיעבד הא לכתחילה אין לעשות הסכך מעובה כמין בית דלכתחילה עכ"פ שכוכבי חמה נראין מתוכה. ועי' בב"י סי' תרל"א שרוצה לומר שכוכבי לילה וזהורי חמה אידי ואידי חד שיעורא ע"ש. תימה א"כ במאי היו מחולקין ר' לוי עם הדא אמרת והנה רבינו מביא הירושלמי ואין מכריע ביניהם ש"מ דלכתחילה צריכין למיחש לתרוייהו לכסות בקל עד שיראו הכוכבי לילה ובדיעבד כשר אפילו לא נראו כוכבי חמה ועי' בב"ח סי' הנזכר ס"ק ג':

פי' צריכין לכתחילה כדקתני בברייתא וב"ה מכשירין. טעמי' דרבי לוי מפרש אמאי מחמיר בכוכבי חמה יותר מבכוכבי לילה. משום דחזינן בברייתא דב"ה מכשיר בדיעבד בכוכבי חמה וכי היכי דב"ש אחמיר טפי בהו בכוכבי חמה דפוסל בדיעבד ובכוכבי לילה מכשיר בדיעבד כמו כן לב"ה דצריך לכתחילה היינו בכוכבי חמה אבל בכוכבי לילה אפילו לכתחילה וכו' זה לר' לוי אבל לדידן חיישינן לתרוייהו וכדכתיבנא ובמעובה שאין המטר יכול לירד עי' מ"ש לעיל פרק קמא סי' י"ב: