קרבן נתנאל על סוכה לג

לפרש"י גג האכסדרה. צ"ל וגג האכסדרה רחב ארבע אמות כו'. דלפי' אחר נמי צ"ל כן. והא שאמר לפרש"י מוסב למעלה שהסכך מהלך על כל פני החצר. ויש לדקדק מאי נפקא לן אליבא דרבא בין פרש"י לפי' ר"י דהא רש"י בעצמו פי' בהך עובדא דרב אשי איקלע בי רב כהנא סוכה זו שתים כהלכתן היה לה כמין גאם והשלישית סמוכה לאכסדרה ומ"מ א"ל ולא סבר מר להא דרבא אין לה פצימין פסולה ש"מ דלרבא אפילו ברוח אחת לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם. ואח"כ מצאתי קושיא זו בב"ח סי' תר"ל ס"ק ז'. ותירץ שם דנ"מ דלפי מה שמשני רבא ע"כ לא אמר רב התם אלא דמחיצות לאכסדרה הוא דעבידי נמצינו למידין דלרבא אם המחיצות לאכסדרה עבידי ס"ל כרב. וא"כ אם סיכך בנסרים על אכסדרה גופה אמרי' בי' פי תקרה יורד וסותם אפילו מפולש מד'. רוחות. אבל לפי' ר"י בכהאי גוונא פסול אם לא שיש לסוכה ב' דפנות שלימות. וקשה לי דהא אביי גופא קאמר מודינא לך בהא דהוי כמבוי מפולש וא"כ היכי מכשיר רב במפולש מד' צדדים וכמו שהקשו תוספות על פרש"י ד"ה אכסדרה וצריך לומר דלפרש"י יש חילוק דרב איירי בכרמלית שהוא מדרבנן אבל בסוכה שהיא מדאורייתא רב גופיה ס"ל כאביי דאם היה פתוחה כמבוי מפולש פסולה ורבא דמשני אנא דאמרי כרב ע"כ לא אמר רב כו' ה"ה דהוי יכול לדחות ע"כ לא קאמר רב אלא בכרמלית שהוא מדרבנן אבל גבי סוכה לא אמר פי תקרה יורד וסותם. א"כ עדיין הדרא קושיא לדוכתא דלענין סוכה ליכא נ"מ בין פרש"י לפר"י דהא לפרש"י לא אמרי' בי' פי תקרה יורד וסותם אם הסוכה מפולשת כיון דהוי מדאורייתא וניחא לי ע"פ מ"ש רבינו בסמוך אם עשה ב' דפנות והשלישית בצורת הפתח דכשרה מדאורייתא והא דבעינן נמי טפח שוחק הוא מדרבנן. וא"כ עדיין יש לנו למצוא נ"מ כגון שסיכך בנסרים שאין בהן ד' ע"ג אכסדרה גופה ומפולשת מד' רוחות אך לכל ד' רוחות יש להם צורת הפתח דבכ"מ צורת הפתח הוי כמחיצה דאורייתא דלפרש"י כשרה הסוכה ולפי' ר"י פסולה. אבל מכל הלין נשמע כסברת מהרש"א דאם סיכך על אכסדרה גופה הוי מחיצות לאכסדרה עבידי. דא"ת כסברת מהרש"ל דאפי' סיכך בנסרים ע"ג האכסדרה גופה מ"מ הוה נחשבו מחיצות לאו להכי עבידי א"כ אין לנו למצוא נ"מ בין פרש"י לפי' ר"י. מיהו י"ל דמהרש"ל בעצמו מודה בכה"ג דהוי מחיצות להכי עבידי. אך בתוס' פי' דאיירי כגון שסיכך על האכסדרה גופה החצי. ונמצא דיש לסוכה שני דפנות כמין גאם מן כותלי האכסדרה ודופן שלישית הוא פי תקרה של כיסוי קורות האכסדרה וע"ז שפיר קאמר התלמודא אבל הכא דלאו להכי עבידי היינו כותל השלישי. ועד"ז יש לתרץ קושית מהרש"א ומהר"מ על מהרש"ל ודוק ואין להקשות לפרש"י הא דאמר רב אשי לרב כהנא לא סבר ליה מר להא דרבא אין לה פצימין פסולה. אימר דאמר רבא בכגון אם סיכך בחצר דלית לה דופן כלל אבל בחד דופן מודה רבא דאמרי' פי תקרה יורד וסותם וי"ל דלבתר דמסיק אבל הכא דהני לאו להכי עבידא לפי סברא זו תו אין לנו לחלק בין חד דופן לד' דפנות:

ולפרטי אין הסכך מהלך. כן הוא גיר' מהרש"א אבל מהרש"ל גורס ולפי' רי"ף. אך מהרש"א תפס עליו באומרו דמדברי רי"ף לא הוזכר בשום מקום ב' דפנות אלא בסמוך לה (לאפוקי משיטה זו שאומרים שסיכך על האכסדרה גופה) וליכא למימר שרבינו ראה את הצורה בהלכות. כמ"ש הר"ן. דא"כ ה"ל לרבינו להביא דעת הרי"ף בפצימין שהוא מפרש דלא כפרש"י ז"ל [וכמ"ש] הר"ן אבל הרב אלפסי צר צורתה בהלכות ולא עשה לה אלא שני פצימין משמע דס"ל (ר"ל לפי צורה שראה) ז"ל דאפילו אביי לא מכשיר אלא בסוכה שיש לה שני דפנות ועל דופן שלישי בלבד הוא סומך על האכסדרה כיון שאין צריכין לומר פי תקרה יורד וסותם אלא מרוח אחת. ולרבא פסולה דס"ל דאפילו מרוח אחת לא אמרינן ליה ולפי שיטה זו כי אמרינן יש לה פצימין לאו בסמוכין פחות מג' עסקינן כדרך רש"י אלא כשיש לה פצימין באותו רוח שלישית אחד מכאן ואחד מכאן דכיון שיש לה פצימין אמרי' פי תקרה יורד וסותם ע"י הפצימין כדאמרי' בעירובין פ' כל גגות כו' ע"ש. והא דאמר בלישנא אחרינא ביש לה פצימין דפליגי אביי ורבא אי אמרינן לבוד ה"ק אי אמרינן פי תקרה יורד וסותם והוי לבוד וסתום (ומ"ש) [או] אין פי תקרה יורד וסותם ואינו לבוד וסתום כפי' הריטב"א או נאמר כמ"ש תוס' דב' פצימין המה מכל צד. ושניהם יחדיו רחב טפח שוחק ע"י לבוד. תו כתב הר"ן ויש לתמוה על מ"ש הרב אלפסי דהא דאמרינן על גבי אכסדרה לא על גבה ממש אלא בסמוך לה. והוא תימה דבגמרא אמרינן דאילו השוה את קורותיו דלא אמרי' ביה פי תקרה יורד וסותם ע"ש. ואני תמה על תמיהתו דודאי כוונת הרי"ף שהניח כלונסי הסכך על האכסדרה ור"ל בסמוך לה לאפוקי דלא תפרש שהניח כל הסכך על דפנות האכסדרה גופה. אלא דלהסוכה יש לה ב' דפנות מבלעדי האכסדרה וע"ז נתן הסכך והדופן השלישי הוא האכסדרה נמצא הסכך של סוכה סמוך לתקרת האכסדרה אבל מ"מ הסכך מונחת על תקרת האכסדרה:

ודבריו כתבתי. לא נזכר מפי' ר"י שם. והכוונה דלא תקשי לפי' ר"י דהא ע"כ מוכח דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אפילו מד' רוחות דהא פליגי רב ושמואל באכסדרה בבקעה וע"ז כ' ודבריו לענין אכסדרה בבקעה כתבתי בעירובין פ"ט סי' ג' דפי' שם באורך דהך אכסדרה איירי בשלש או בשני דפנות לר"ת ע"ש:

דאמר לעיל (סוכה דף ז'.) והכי קי"ל כמו שמסיק רבינו שם בפ"ק סי' ו':