קרבן נתנאל על סוכה יד

דאי צלתה מרובה מחמתה בלא אילן לא מיפסלא. והא דפריך והא קמצטרף סכך פסול. ולא משני כגון דבלאו פסול צלתה מרובה. משום דא"כ מאי למימרא לשון תוס'. ורבינו העלים קושיא זו והיינו טעמיה. דאם הסוכה צלתה מרובה מחמתה. א"כ אפילו כשאילן צלתה מרובה מחמתה נמי כשר כמו שהביא רבינו לקמן בסי' ט"ז גבי סדין שפירס על הסוכה שכשרה אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה. ולשיטת הגאונים. ולא נחית רבינו לחלק בין שהאילן קדים משא"כ התם הסוכה קודמת לסדין וכמו שחילק מהרש"א לשיטת תוס':

ה"ג ועוד אמרינן לקמן כו' כמותן כשירה:

כיון דכי שקלת ליה סגי בכשר. אע"ג דאין ריוח ביניהם אלא כמותן הא קיי"ל פרוץ כעומד מותר וא"כ כ"ש אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא אילן פשיטא דכשר וק"ל:

אבל רבינו אבי העזרי כתב בשם ריב"א. נראה שכן הוא דעת רש"י שפי' בד"ה מהו דתימא ומדחזי לעליון חמתה מרובה סבר כמאן דליתא הוא ולא פסול ע"כ ועל כרחך צ"ל דאיירי דסוכה תחתונה היא צלתה מרובה מחמתה דאי לאו הכי היכי אסיק אדעתיה למימר על סוכה עליונה כמאן דליתא הא תחתונה חמתה מרובה מצלתה וע"כ הוא צריך להאי סככה דלמעלה. וכו יש לפרש דברי רש"י ד"ה הא כמצטרף דר"ל דאפילו בסוכה צלתה מרובה מחמתה מ"מ אם נחשוב סכך כשר שכנגד האילן כמאן דליתא נמצא שמצטרף סכך פסול של אילן עם סכך כשר שאינו תחת האילן ומהני ומשלים שע"י שניהם נעשו צלתה מרובה מחמתה וכן יראה לפרש דברי רש"י על דרך זה בד"ה אמאי כשרה ודו"ק. ועפ"ז לא יהיו דברי רש"י סותרים אהדדי:

והאי דהוצין לא מקרי סכך פסול. אבל האי דמקרה א"צ לפני' כיון דאין הסכך פסול כנגד סכך הכשר והוי כמו ענפי אילן שאינם מצילין נגד הסכך הכשר אלא כנגד האויר שבין סכך כשר: