קרבן נתנאל על ראש השנה ט

וזו ואצ"ל זו. וביבמות דף ל. תד"ה דחביבה דחק לומר כן ולא אמר זו ואצ"ל זו קתני לפי שבבא שלימה דלא צריכה היא ע"ש והיה לרבינו לתרץ כמו דמתרץ הש"ס שם וי"ל בדוחק:

ונ"ל דמעיקרא לא קשיא. אינו בא אלא ליישב פרש"י אבל לא להלכה דלפ"ז אפי' נסדק כולו מצד אחד כשר. ורבינו בסמוך בסי' י"ג פוסל בנסדק כולו אם לא שנשתייר כל שהוא ע"ש:

ומאי אריא נסדק אפילו ניקב פסול. לפי מה דמסיק רבינו בסמוך סי' י"ב דאין פסול בניקב וסתמו אלא היכא דלאחר סתימה מעכב התקיעה לא קשה מידי דלהכי תני נסדק אפילו אין מעכב התקיעה מ"מ פסול. אלא שרבינו כתב לתרץ קושית הרמב"ן לשיטת רש"י שהוא עצמו פי' ניקב וסתמו פוסל בשאינו מינו אפילו בשאינו מעכב התקיעה:

בחתיכה אחרת. אורחא דמלתא קאמר וה"ה אם סתם הנקב בדבק ועיקר הטעם כיון דחסר הוא מינכר: