קרבן נתנאל על ראש השנה י

מקום שמניח עליו הפה קרוי במקום הנחת הפה. ביאור דבריו שסיבב כמו טבעת זהב מבחוץ בראש הקצר של שופר כמו חשוק שהשופר והזהב שוים כשמניח עליו הפה ושלא במקום הנחת הפה היינו מבחוץ מאז והלאה סמוך להנחת הפה ומדוקדק בזה הלשון סמוך להנחת הפה. וחוזרני דא"כ במקום הנחת הפה מאיזה הטעם אתה פוסל אי משום דהוי שופר בתוך שופר פשיטא דמשום ציפוי כל דהו לא מקרי שופר בתוך שופר וע"כ צ"ל לפי שהתוקע מכניס קצתו בפיו ושפתו מכסה עליו ונמצא הזהב חוצץ בין שפתו לשופר והוא דברי היש מפרשים שהביא הטור בסי' תקפ"ו. א"כ ה"ל לרבינו ללמוד מכאן שאם הרחיק שופר מפיו ונפח בו ותקע בו פסול כיון שאין השופר נוגע בפיו כמו שהביא הטור שם. והב"י פי' דעת רבינו שהוסיף זהב על מקום הקצר וזהו מקרי במקום הנחת הפה וזהו ג"כ דעת הטור ע"ש באריכות. והשיגו עליו דא"כ ה"ל להטור לכתוב צפהו זהב על עובי השופר בצד הקצר כמו באידך בבא נתן זהב על עובי שופר בצד הרחב והפי' המחוור שציפה זהב בעוביו לצד הפנימי במקום שמניח עליו חלל הפה והטעם כיון דלשם עיקר התקיעה ה"ל כאילו תקע בשופר של זהב וכ"כ בשם מהרש"ל אותו מקום שראוי לתקוע בו יהיה שם שופר עליו ולא חצוצרות וכשמסובב מקום הנחת הפה בזהב שם חצוצרות עליו. ושלא במקום הנחת הפה היינו שציפה זהב מבחוץ וקרי ליה סמוך להנחת הפה היינו סמוך למקום הנחת חלל הפה:

דהיינו צפהו זהב מבחוץ. ולא ה"ל למפסק בסתמא שלא במקום הנחת פה כשר אלא ה"ל לחלק אם נשתנה הקול פסול:

ואין לפרש שלא במקום הנחת הפה בעובי הראש הא' לצד הרחב. ובמקום הנחת הפה היינו שהוסיף בעובי הראש הקצר ומ"ה פסול אפי' לא נשתנה קולו:

דהא אמרי' הוסיף עליו כל שהוא פסול. וא"כ פשיטא במקום הנחת הפה פסול ושלא במקום הנחת הפה אמאי כשר. ולזה כיון מהרש"ל הביא הב"ח וז"ל וב"י האריך בכדי דאמר שלפי הטעם הראשון משום מוסיף וטעות הוא עיין באשר"י עכ"ל. דאי בהנחת הפה איירי בהוסיף שלא בהנחת הפה נמי איירי בהוסיף לצד הרחב וזה א"א לפרש:

דהיינו משתי אצבעות. דשיעור השופר הוא ארבע אצבעות היינו טפח בסמוך סי' ו':

דפשיטא דאין קולו משתנה בשביל ציפוי כל דהו. פי' דאין משתנה קולו בשום פעם. ודלא כב"י שכתב דמסתמא אין דרכו להשתנות אבל אה"נ שאם נשתנה קולו אע"פ שהציפוי אינו אלא כל דהו ואינו אלא אצל פיו ע"כ. דא"כ ה"ל לרבינו למימר דאצטריך לאשמועינן שסמכינן על הרוב שאינו משתנה קולו ולא חיישינן לומר שלפעמים משתנה קולו וידעתי מה שהכריח להרב ב"י מדכייל הטור שלא במקום הנחת הפה בציפוי זהב מבחוץ וז"ל שלא במקום הנחת הפה בכל אורך השופר מצד הקצר עד צד הרחב אם נשתנה קולו מחמת הציפוי פסול ואם לאו כשר ע"כ משמע דבציפוי מועט נמי יוכל להיות שנשתנה קולו. וליתא אלא שזהו באמת החלוקה השנית ואם לאו כשר כלומר אם הציפוי מועטת וכיון דכל דהו אינו משתנה קולו וכשר:

דהוי כמו נתן שופר בתוך שופר. כיון דהציפוי והשופר בתחלת מקום הקצר שוים הם: