קרבן נתנאל על פסחים פה

משמע דלכתחלה א"צ להשקותה. מדלא תני הוא והם יוצאים:

והוא שפך לתוכן. כמו שהיה מנהגם ששפך המברך לתוך כוסות המסובים ורבינו הזכיר מנהג זה בפירקין סי' ט"ז ע"ש:

אמר ר' יהודה כו' ותניא אמרו עליו על ר' טרפון שהיה מחלק לתינוקות קליות ואגוזים בערבי פסחים. משמע שפוסק כר' יהודה דמעשה רב. וקשה דהא בסי' כ"א משמע דרבינו קים ליה כת"ק ונ"ל דרבינו מפרש הברייתא אחד תינוקות היינו אפי' תינוקות שלא הגיעו לחינוך אלא כדי שלא יישנו וישאלו ועל אלו השיב ר"י מה תועלת לתינוקות בזה שלא יישנו (ודלא כפי' הר"ן ע"ש) אלא מחלק להן קליות ואגוזים כדי שלא יישנו וישאלו. אבל בתינוקות שהגיעו לחינוך אית לן למימר דר"י מודה לת"ק. כי אף שאין לתינוקות תועלת מ"מ חיובא על האב לחנכו כמו בלולב וסוכה ושאר מצות עשה. ומה שכתב רבינו בסי' כ"א משמע דלת"ק צריך כוס היינו אפי' בתינוק שלא הגיע לחינוך ור"ל אע"ג דקי"ל כר"י בקטן שלא הגיע לחינוך מ"מ בקטן שהגיע לחינוך לא קי"ל כוותיה. ויש לפרש שדרך רבינו כפי' ר"ן שר"י פליג אפי' בתינוקות שהגיעו לחינוך וקי"ל כת"ק. אלא לענין תילוק קליות קי"ל ג"כ כר"י מדעבד ר"ט עובדא: