קרבן נתנאל על פסחים עז

וגם ר"ת כעס על ר"מ שהנהיג לאכול בין מנחה למעריב בשבת. עיין פ' כל כתבי סי' ה':

ובשבת היאך היה כותב. סובב והולך להקשות נמי היאך היה כותב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום:

וא"כ בשבעה באדר שמת משה רבינו היה בע"ש. כל זה כתבו תוס' במנחות דף ל' ע"ש. ותמיהני שלא השיג אדבריהם מהא דאמרי' התם מכאן ואילך כתב משה בדמע. ובאמת בזוהר סדר תרומה מבואר כדברי רב שר שלום. ויש ליישב דבריהם ע"פ מה שדריש בספרי ויבכו בני ישראל שלשים יום קודם מותו וכ"ה בכוונת האר"י דף ס"א וימת משה כתב בעודו חי כי ראה כי סר צלו מעליו והוא שלשים יום קודם מיתה כידוע. וא"כ הא דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום וכתב י"ג ס"ת היינו באותו יום. וצדקו דברי חכמים אלו ואלו דברי אלהים חיים שאם בשנה פשוטה מת ז' בו היה בשבת שבט מלא כשסר צלו היה ז' שבט בע"ש. וכן במדרש ילקוט דבשנה מעוברת מת באדר ראשון ושבט מלא אך סדר עולם א"א ליישב ע"פ דרך זה:

אמר רבא הלכתא. הרי"ף לא הביא בהלכותיו כ"א דברי רבא. ומ"ש בנוסחאות הרי"ף מבדיל והולך כל היום ט"ס הוא דהא להדיא מייתי ומסיק בסמוך דמבדיל עד יום רביעי עיין בפנים. ורבינו שהאריך להביא מימרא דבני ר' חייא משום דיש עוד לישנא בתרא דרבא דאמר מבדיל והולך כל היום כולו. והכריע תוס' דהלכה כלישנא קמא דרבא כדאמרי בני ר' חייא מש"ה מייתי הך דבני ר"ח:

ועד כמה עד רביעי בשבת. עיין מ"ש בפ' מי שאחזו סי' י"ד:

קידוש לילה קודם לכבוד יום וכבוד לילה. עיין מ"ש מ"א סי' קפ"ב ס"ק א' בזה אין ראייתן מוכרחת דלפי מה דמשני חביבה מצוה בשעתה והיין מצוה מן המובחר כדכתיב זכרהו על היין. דאלת"ה עדיין תקשי לך לישבקה עד למחר לכבוד היום ויקדש אריפתא: