קרבן נתנאל על פסחים נז

שעושה מצוה שלא בכוונה שלא לשמה. כמו כן לומד תורה מחמת עצלות שלא רצה לעשות מלאכה. אבל תוס' בפ' היה קורא ובתענית דף ז' פי' שעוסק בתורה כדי שיקרא רבי או כדי שיכבדוהו ע"כ. ובין כך ובין כך כיון שסוף סוף המצוה נעשית והוא אינו מכוין לא לעבירה ולא למצוה שכר יש בעמלו עיין ברמזים:

וכה"ג אמרי' בירושלמי. אדלעיל מהדר שאמר שלא לשמה היינו שאין לומד ע"מ לעשות. ע"ז מסתייע מן הדין ירושלמי: