קרבן נתנאל על פסחים כט

אסור . ותימה גדולה היא בעיני דהא בברייתא תני להדיא פת עבה ב"ה מתירין ומפרש בגמ' ואמאי קרי לה פת עבה דנפישי בלישה ופירש"י כשלשין אותה עבה היא העיסה כשהיא כולה יחד. ופי' זה הביא הרי"ף ורבינו בפ' יו"ט סי' כ"א ע"ש. וא"ל דהרי"ף לא היה גורס בפסח הלא התלמודא פריך להדיא מאי אריא פסח אפי' יו"ט ומשני אין ה"נ ותנא בפסח קאי. ע"כ לשון תפארת שמואל. ולי לק"מ דהא לפ"ד ה"ל להקשות רב אדרב דהא לשינויא קמא דנפישי בלישא קאמר רב הכא דב"ה מתירין ולקמן אמר רב קב מלוגנאי לפסחא. איברא דלק"מ דפלוגתא דב"ש וב"ה קאי לענין אפי' ביו"ט אי הוי טרחא שלא לצורך ולישה היא עיסה עבה שנילוש ביין שמן ודבש דלא אתיא לידי חימוץ:

ולא . כלומר שאיסור אפייה יותר מחמשת רביעים ועוד בפסח יוחר משאר יו"ט וזהו חידוש גדול ומנא ליה:

ולא . ולי נראה להליץ דה"ק למילש ולמיפה אסור. אבל למילש ולהטיל בצונן מיד אינו אסור דבלישה אפשר להזהר ועי' מ"ש רבינו בפ' אלו עוברין ריש סי' ו':

אי . ודבריו אינם מובנים לי דגבי עיסה של יין שמן ודבש פליגי רבנן עלה דר"ע. אבל הכא אמרו רבנן סתם דסריקון מצויירין אסורים ור"א בר צדוק קיבל שלא אמרו אלא בשל כל אדם ולכך אין לנו להניח קבלתו ואף שחכמים סתם אמרו לא אמרו אלא בשל כל אדם:

ר"ח ז"ל פסק. ובהל' חלה גרס ר"ת פסק ולפי גירסא זו יש לגרוס ועוד היה אומר ר"ת. אבל בתוס' וברמזים הביאו בשם ר"ח:

דקאמר . ותמיהני דבהדיא כתב רבינו בשם התוס' פ' הגוזל קמא סי' י"ד דאי לא מצי למימר בענין אחר אינו ראיה משם לפסוק הלכה כך הקשה בספר מעדני מלך בהל' חלה. ונ"ל דמדלא דחיה דכ"ע פטורין ופליגי בהרתיח ולבסוף הדביק אלא ש"מ שהלכה כריש לקיש ואי פליגי בהרתיח ולבסוף הדביק ר' יהודה דלא כריש לקיש:

מדלא . וסוגיא דשמעתין איכא למימר אפי' לר"י צריך לשנויי הכי כדי שלא תקשי לך ה"ל למימר ר"י הלכה כת"ק וכל זה מדברי המשנה א"ל ר"י תנאי ואיכא למימר מעשה אילפס פטורין כחו שפי' מהרש"א ע"ד זה בפ"ק דשבת דף ח':

אבל . ובהכי ניחא הך סוגיא דרבה ורב יוסף אחורי דר"ז שאיירי במעשה אילפס ע"י משקין: