קרבן נתנאל על נדרים כח

וחכ"א לא נתכוין זה אלא מי שדרכו להוליד. ופליגי את"ק ור"מ אפילו כשאומר מן הילודים אסור בשניהם. כך פי' רבינו בפירושו דלא כר"ן. משום דבלשון בני אדם דבילודים משמע בין אותן שנולדו בין שעתידין להוליד. א"נ בקרא נמי משמע העתידים להולד כדכתיב כל הבן הילוד היאורה תשליכהו:

מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים. עיין תוי"ט:

והם לי. וא"ת הא הנאתו הוא דשלב"ל ואיך אוסר דשלב"ל עי' תי' ברשב"א ור"ן:

אסור בגרים. דהמה נמי נקראו זרע אברהם כדכתיב כי אב המון וגו' רבינו בפירושו. וב"ח וט"ז לא ראו דבריו:

מן הלוים מותר בכהנים. אע"ג דבכמה מקומות כהנים נקראו לוים כמ"ש רש"י ביהושע ג'. מ"מ בלשון בני אדם הכהנים לא נקראו לוים:

הנודר מבנים מותר בבני בנים. ב"ב דף קמ"ג. ובב"י ור"מ רבקש הביאו בשם התוספתא הביאו הרא"ש ומעתה מה דתנן בב"ק דף ק"ט קונם אתה נהנית משלי בחייו ובמותו אם מת לא ירשנו ויחזיר לבניו היינו בני הנדור ולא בני המדיר. וצדקו דברי רבינו פ' הגוזל עצים סי' כ"ט ברישא דקתני הגוזל את אביו ונשבע לו ומת אביו ואח"כ הודה ה"ז משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו היינו בני הגזלן. ודלא כמהרש"ל ביש"ש פ"ט סי' ס' שמסכים עם פרש"י לבניו של נגזל כמו בסיפא בקונם דלא יתן לבני מודר כלל דא"כ אין לך נהנה יותר מזה ע"ש. ונעלם ממנו הך בריי' דהמודר מבנים מותר בבני בנים ואין נהנה. דמניח לפני בניו. ואומר אבא מודר הנאה ממני. ע"כ אתם עשו בזה כרצונכם. והמה מאבי אביהם קזכו כמ"ש תוס' בפ' הגוזל:

קונם שאני נהנה כו' ומסיים התנא גדולה מילה שדוחה שבח החמורה. ר' נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה הנגעים והקשה בתי"ט מאי חידושא דר' נחמיה הלא אמר גדולה מילה שדוחה שבת שהיא איסור סקילה ומכ"ש שדוחה הנגעים איסור לאו. ולק"מ שמילה דוחה שבת בזמנה. וקמ"ל ר"נ שגדולה מילה אפילו שלא בזמנה דוחה נגעים כדאיתא ברמב"ם וש"ע: הדרן עלך ארבעה נדרים פרק ד