קרבן נתנאל על נדרים כו

כיון דאמר יאסרו אתסרו פירי דעלמא. וקשה לפי מ"ש רבינו בפ' המדיר סי' ג' אם אמר קונם כל פירות שבעולם עלי אם אעשה דבר זה לא חייל הנדר ע"ש וא"כ מאי פריך. אח"כ מצאתי קושיא זו בב"ח סי' רל"ב ס"ק ט"ז ותי' הב"ח הא דאמר כל הפירות היינו כשאומר בלשון שאין כל פירות העולם בכלל. אלא שאוסר על עצמו פירות האילן ופירות הארץ אך עדיין קשה הכל למה לא אוקי התלמודא דאיירי שאוסר על עצמו כל פירות שבעולם ולהכי לא מיתסרו פירות עליו. ומצאתי בתוס' שבועות שתים דף כ"ט דר"ת מפ' מתני' נדרי הבאי ושבועות הבאי באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי. א"כ לשיטתו א"א לאוקמי' מתני' נודרין להרגין בכה"ג. דא"כ לא ה"ל למיתני נודרין להרגין בנדרי אונסין. אך ה"ל להעמיד המתני' על נדרי הבאי. אך לפי' מ"ש לעיל סי' ו' דרבינו לא פירש כפי' ר"ת נדרי הבאי. אך נדרי הבאי הוא מה שאומר בדרך גוזמא. א"כ לדידיה הקושיא במקומה עומדת. וי"ל דמש"ה מוקי לה באומר בלבו היום משום שבועה דהוי שבועת שוא ולוקה באוסר עליו כל פירות שבעולם ומה שתמצא בשו"ת הרא"ש דמתיר אפילו שבועה במקום אונס היינו כשחושב בלבו היום. וכ"פ הב"י וש"ך בסי' הנ"ל. מכאן סתירה על מ"ש הש"ך בסי' הנ"ל ס"ק ל"א דאפילו שבועה שמעכשיו משתבע לשקר נודרין להרגין ע"ש אם כדבריו הקושיא במקומה עומדת ה"ל לאוקמי' מתני' באומר יאסרו כל הפירות שבעולם עלי בשבועה:

באומר היום. וה"ה שאר ערמות על תנאי שחושב בלבו כדאי' בפוסקים: