קרבן נתנאל על נדרים כא

או ב"ד או הקהל אין מועיל להם ביטול. וז"ל התוס' הראשונים טועים וסבורים שמתירין הנדרים משנה שעברה ולכך היו אומרים תוץ מתקנות קהלות ושבועות ב"ד. אבל השתא (ר"ל לפי' ר"ת) אין צריכין לזה דאנן אין מתירין אלא מה שאדם נודר בינו לבין עצמו וכו'. וקשה אמאי לא הביא רבינו ג"כ זה דר"ת הגיה המחזורים מה שכתוב בהן חוץ מתקנת הקהלות ושבועות ב"ד. וצ"ל דרבינו ס"ל להיפוך מדעת התוספות אדרבה ראשונים שאמרו כל נדרי כדי להנצל מן העונש ודאי דעתם היה לבטל אפילו תקנת הקהל וגזרות ב"ד. אבל לפי' ר"ת דמתני על להבא ה"ל לתקן חוץ מתקנת הקהל וכו'. ע"ז מתרץ רבינו דלפר"ת פשיטא א"צ לזה דאין הביטול מועיל לתקנת קהל וכ"כ הב"ח בפי' הסמ"ג והגהות מיימוני ע"ש:

הני מילי היכא שהנודר בא לפני החכם כו'. אבל בליל יום הכפורים אין דעת הקהל להתיר נדר על דבר מצוה:

יתר על כן. דה"א דלא זירוז הוא דאיכא למימר לאו כלבא אנא. כ"כ רבינו בפירושו. אע"ג דבמתנה מועטת לא שייך למימר לאו כלבא אנא. מ"מ צריכא רבה. איכא דס"ד דאפילו במתנה מועטת נימא הך סברא ועי' לקמן בפ' קונם יין סי' ד' מ"ש בזה: