קרבן נתנאל על מגילה יח

משום דסליק ענינא. וגי' הירושלמי שלפנינו שאני הכא שהוא סדורא של יום. והיא היא:

רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות ובש"ס איתא ר' לוי אמר כנגד עשרה הלולים שאמר דוד. ומרי"ף ורבינו נראה שלא היה בגרסתם. וכן נראה שאין שייכות הלולים לקריאת התורה. ואגב שטפיה דאמר התם בר"ה דף ל"ב שתקנו עשרה מלכיות כנגד י' הללויה שכתוב בהון בתקע שופר כתבוה הכא. והני תלתא מ"ד במלכיות חד אמר כנגד הלולים וחד אמר כנגד עשרה מאמרות וחד אמר כנגד עשרת הדברות לא פליגי וכל א' נותן טעם בפני עצמו. דמ"ד כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם והכל כאשר לכל בכן לו יאתה המלוכה ואומרים כנגדו עשרה מלכיות. וזכרונות לזכור לנו זכות מעמד הר סיני שהחזיר על כל האומות ולא רצו לקבלו עד שאני חבצלת השרון כפפתי את אזני לשמוע קול מורי לכן אלה תזכור לנו ותקנו כנגדו עשרה זכרונות. ולעומת שופרות תקנו נגד י' הללויה דכתיב בהו הללויה בתקע שופר. וכמו כן הכא קאמרי האמוראי תלתא טעמי שתקן עזרא לקרות עשרה פסוקים בשבת במנחה ויום ב' וה'. עשרה בטלנין ועשרה מאמרות לא שייך במנחה בשבת דכולן בטלין ממלאכתן גם העשרה מאמרות בחול היו. ע"כ צ"ל הך טעמא כנגד עשרת הדברות שהיה בשבת כדאמרינן דכ"ע ס"ל בשבת ניתנה תורה. נמצא דהנך תרי טעמי שייכי בקריאת חול וטעם נגד עשרת הדברים נותן טעם למנחה בשבת:

ה"ג רבי יוחנן אמר כנגד:

ובפ' האזינו קורין בסימן הזי"ו ל"ך. כך אמרינן בר"ה דף ל"א אמר רב כדרך שחולקין בבה"מ כך חולקין בבית הכנסת:

ובשבת קורא הרביעי מן וירא. מלשון הרי"ף משמע דבחול קורין הז"י ובשבת מוסיפין ול"ך. אבל במרדכי איתא דבשבת במנחה וב' וה' אין מדקדקין בסימן זה וכ"פ רמ"א סימן תכ"ח וכן הוא המנהג:

והחמישי קורא מן לו חכמו עד כי אשא אל שמים. כך פסק הרי"ף ורמב"ם ורבינו והטור וכ"פ בש"ע סימן תכ"ח וע"ש מנהג אחר לפירש"י ומס' סופרים:

ה"ג ולא יקראו אותן לשנים. פי' זה ד' פסוקים וזה ד' פסוקים: