קרבן נתנאל על מגילה יז

ואפילו לסמוך אסור כדאיתא בירושלמי. ולי נראה להביא ראיה מש"ס דידן דהא קי"ל דסמיכה הוי כעמידה וכישיבה כמו שפסק בח"מ סי' י"ז. וא"כ מאי פריך התלמודא קראי אהדדי דכתיב ועמדתי וכתיב ואשב הל"ל דהי' בסמיכה אלא ש"מ מפני כבוד התורה צריך דווקא עמידה ולא סמיכה:

מנין שלא ישב הרב ע"ג מטה. וקשה דהא אמרי' בפרק השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פ"ד) דרשב"ג ור"י בן קרחה הוי יתבי אספסלי ורבי וראב"ש הוי יתבי קמייהו אארעא. וי"ל כי היכי דמתרצין בגמרא רכות מעומד וקשות מיושב ה"נ כיון דבעי הרב לעיונא בה טובא אי יתיב אארעא כתלמידים לא הוו נחתו בהו שפיר הלכך יתבי אינהו אספסלי. רשב"א ור"ן. ובקשות ישב משה גם הקב"ה המלמדו אע"ג דגבי הקב"ה לא שייך לעיונא בה טובא והכל כרכות. מ"מ משום משה רבינו שצריך ללמוד קשות במיושב לכך למדו השם יתעלה ג"כ בישיבה. וקרא דכתיב ואתה פה עמוד עמדי קאי ארכותן. והך מימרא דר' אבהו איתא לאחר שמת ר"ג שירד חולי לעולם שהיו למדין מיושב. אבל עד שמת ר"ג היה הכל בעמידה הלומד והמלמד. וראיתי קושיא בחידושי רשב"א דהא בימי ר"ג הוי יתבי כדאמרי' בפ' השוכר את הפועלים (בבא מציעא דף פ"ד) והכא קאמר בשמעתין מימות משה עד ר"ג היו למדין תורה מעומד ע"ש. ותלמיד טועה כתב כן בשמו דהא מוכח התם דהוי רשב"ג אביו של רבי. ועוד דבסוף סוטה קתני משמת ר"ג הזקן בטלה כבוד התורה שהוא בן בנו של הלל. אבל בימי ר"ג חבירו של רבי יהושע כבר היו לומדים בישיבה. ובזה מיושב קושית הש"ך בי"ד סימן רמ"ו ס"ק י"א שהניח בצ"ע. ודברי הרמב"ם תמוהים שפסק שאין שואלין מעומד. דהא בימי ר"ג ור' יהושע לומדים מיושב וקתני עמד השואל. ש"מ דשואלין מעומד וצ"ע:

התקינו שיהיו מקרין את הכל. ע"כ דברי ר"ת שהשיג על רבינו משולם בפ' הקומץ רבה (מנחות דף ל') ד"ה שמונה פסוקים:

ועשרה מתרגמין. והא דאמרי' לעיל (מגילה דף ג') ביקש לגלות תרגום של כתובים כו'. י"ל יונתן לא תרגם אכתובים. אבל תרגום יש מן התנאים. תוס':

הרב את ריבנו. כ"ה גי' רב עמרם ומרדכי. ורמב"ם וסמ"ג האל הרב:

לתרוייהו. אע"ג דאין חותמין בשתים. הני שתים שייכי אהדדי דאין תשועה שלימה כי אם כשיש בוקר וגאולה לצדיקים ולילה לרשעים: