קרבן נתנאל על מגילה יא

כאמתה של תורה. פרש"י ס"ת וכן פסק רבינו בהל' ס"ת דבעי שרטוט ודלא כר"ת שמפ' בגיטין דקאי אמזוזה שהיא אמתה של תורה. אבל ס"ת לא בעי שרטוט:

ה"ג שלש אין כותבין בלא שרטוט במתנית' תני שלש כותבין ארבע אין כותבין בה"ג:

יודע היה שאינו עיקר. ועוד נראה דסמך אהא דאמר אביי בסוף פ' מצות חליצה דף ק"ז האי מאן דכתב גיטא דחליצתא לכתוב הכי ואקרינוהו מן לא עד לקחתה ומדלא כתב לא חפצתי לקחתה. ש"מ דשלשה אין כותבין בלא שרטוט. ומ"ש רבינו שם סי' י"ט ז"ל הא דקאמר ואקרינוהו לדידי' מן לא עד לקחתה. לא ידענא למה דקי"ל שלשה כותבין צ"ל למה דפרש"י דקי"ל ע"ש בחידושי:

אבל הכותב אגרת שלומים כו' מותר לכתוב כמה תיבות. הקשה בב"ח סי' רפ"ד ס"ק ב'. תימה תיפוק ליה דאסור משום דאסור לכתוב אפי' אגרת שלומים פסוקים פסוקים דה"ל כמו מגילה להתלמד בה שלא שרי אלא חומש שלם ובאגרת שלומים ליכא הכא משום עת לעשות לה' או מלתא חדתא כדאמרי' בתמורה וע"ש תי' בדוחק גדול. ונעלם ממנו דברי ראב"ן בגיטין וז"ל אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה נ"ל דווקא מגילה שהיא פרשה אבל פסוק א' או ב' או ג' כותבין דהא בתלמוד כותבים פסוק או שנים גם בפיוטים גם באגדה של פסח. ועי' מ"א סי' רפ"ב וסי' תכ"ב. גם הוא לא ראה חלוקה זו. דבר נאה ומתקבל הוא:

ומיהו מביא שם כמה דברים. לפי מה שפי' מהרש"א שם בתוס'. קושיא מהירושלמי קאי בקושיא לפיר"ת וברמזים ובטור הביא דעת רבינו בלי חולק. ע"כ צ"ל דהוי מפרשי כפי' מהר"מ מלובלין. אבל באגודה פ"ק דגיטין משמע כפי' מהרש"א ע"ש:

ומכאן ואילך השיטה ראשונה הוי כמו שרטוט. ומיהו אם אין הסופר יכול לכתוב יפה בלא שרטוט צריך לשרטט על כל שטה ושטה משום זה אלי ואנוהו כך מסיק ר"ת בפ"ק דגיטין. ובהכי ניחא מה שהניח בס' ברכת הזבח שם בצ"ע על רבינו למה הוצרך מר זוטרא לשרטט. והלא קודם שהיה מגיע לואקרינוהו כו' כתבו כמה שיטות לפני' המוזכרים בפ' החולץ והעתיק רבינו ס"פ מצות חליצה:

לכתוב כל השיטה ביושר בלא שרטוט. ר"ל סתם בני אדם יכולין לכתוב שורה אחת שהיא שיטה עליונה בלי שרטוט כאילו משורטטת. א"כ יוכל לכתוב אח"כ אגרת אפי' כותב פסוקים בלי שרטוט. דהשורה ראשונה הוי כמו שרטוט ועי' י"ד סימן רפ"ז בט"ז ס"ק א':

ולא ראיתי לרבותי נוהגין כן. ועכשיו המנהג כרמב"ן: