קרבן נתנאל על קידושין כד

מדעתה . באיזה זמן ולמי שירצה והגון בעיניה. ובריטב"א הקשה ע"פ זה דא"כ מצינו קטנה מתקדשת ע"י עצמה בכה"ג. והיכי מתמי' לעיל אלמנה קרית לה דאלמא לא אפשר לשום קטנה שתקדש את עצמה ע"כ. ולק"מ כיון דהפקיר לה זכותו שיש לה בה הוי כיתומה בחיי אביה א"כ אין לו שוב רשות למוכרה:

שמתקדשת אע"ג דקטנה לאו בת זכיה היא. רצונו לומר דלא מהני ליתן לה רשות להתקדש את עצמה למי שתרצה בלתי ידיעת אביה. אלא מה שאמר לה אביה צאי וקבלי קידושין. היינו בשבילו אבל לא לשום אדם כי אם לאותו האיש המשודך ומרוצה בעיני אביה:

ואי בת זכיה היא מן התורה. שהגיעה לפעוטות. אי משום דדעת אחרת מקנה אותה יש לה זכיה מן התורה:

הלכך כשנתן לה אביה רשות לקבל קידושין יש לה יד לזכות בהן ומתקדשת. אבל כסף קידושין מ"מ לאביה דמ"ש מכל שבח נעורי' כ"כ בחידושי רשב"א. ולפי מה שישבתי קושית הריטב"א אפי' כסף קידושין שלה: