קרבן נתנאל על קידושין קכה

חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה. מסיים בגמ' עליה מתני' דלא כרבי דוסתאי דאמר בנות ישראל מקוה טהרה לחללים קשה דלעיל (קידושין דף ס"ז) פריך מגר שנשא ממזרת דיש קידושין ואין עבירה והולד הולך אחר הפגום. ומשני דמתני' רבי יהודה היא וכו' ואי בעית אימא לעולם ר' יוסי היא ותנא איזו זו למעוטי ופריך ואיזו זו ותו לא והרי חלל שנשא בת ישראל כו'. ומשני הא לא קשיא כר' דוסתאי בר' יהודה ס"ל. וא"כ דמייתי מתני' לעיל סוף פרק האומר סימן י"ז ובפרק זה סימן ה' פסק כר' יוסי וע"כ צ"ל דאיזו זו למעוטי וכרבי דוסתאי ס"ל וכאן מייתי מתני' דחלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה וסתם מתני' דלא כר' דוסתאי וצ"ע. ולפי מה שתירץ הריטב"א שם קושיות מהרש"א דהש"ס פריך קושיא שניה והרי ישראל שנשא חללה דהולד הולך אחר הזכר. ממ"נ אי לר"י בן דוסתאי דהולד הולך אחר הכשר א"כ ה"ל לתנא למיתני כלל חדש דיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הכשר. ואי מתני' כרבנן קושיות המקשן כפשטא ופריק דלעולם כרבנן ותנא כל מקום לאתויי דליכא לאקשויי ליתני בהדיא משום דתנא רוצה למיתני דבר והפוכו דהוי צריך למיתני כהן ולוי וישראל וחלל שנשאו כהנת לויה וישראלית וחללה. וכהן אינו רשאי ליקח חללה ומעתה לק"מ דאיכא למימר דמתני' דהאומר אתי נמי כרבנן וכדפרישית: