קרבן נתנאל על כתובות מג

לאו דווקא דה"ה נמי אם הוחזק בלא ערעור דכיון דמקויים בב"ד. והא דדייק בגמרא ערער אין לא ערער לא צ"ל דלא היה לרבינו גירסא זו אלא סתם מסייע לרב אסי. ואם תקשי לך הלא רב אסי אמר אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער וליכא למימר דאתי לאפוקי הך דנהרדעי דהא רבינו מסיק בסמוך סי' י"ז דרב אסי לא פליג אנהרדעי. י"ל דהא דקאמר רב אסי אלא קאי אקיום ב"ד כלומר דאינו מקיים אלא כשנתקיים בב"ד אבל בלא קיום חיישינן שמא אותו שטר ג"כ זיוף הוא אע"ג שהוא ביד אחר ועפ"ז ניחא מ"ש ב"י דה"ל לרבינו לומר דלרבותא נקט קרא עליו ערער דהא איתרע טפי דחזינא דמערערין עליו ואיכא למימר דטרח וזייף קמ"ל דאפ"ה מקיימין ממנו כיון דמקויים בב"ד ע"כ. דא"כ כיון דרבותא קמ"ל לא ה"ל למימר אלא. אפילו קרא עליו ערער ה"ל למימר: @11ה"ג

אלא מיירי דקאמרי פסולין היו כשחתמו השטר ועכשיו כשרין הם. מכאן תשובה למ"ש הסמ"ע בדרישה ופרישה והב"ח שרצו להסב דעת התוס' דבמתו אפילו אמרו שהם גזלנים לא אמרינן לפסול העדות באו דהא מתו. ולא אתו אלא לפסול השטר ואינן נאמנין דתרי ותרי נינהו. דלדבריהם הלא ברייתא תני ומתו ואמאי מוקי התוספות שעכשיו כשרין הן והש"ך מייתי עוד ראיה מהא דמקשין תוספות ד"ה ואם כתב ידן וא"ת מ"מ אמאי אין נאמנין להימנו במיגו דאי בעו אומרים עדיין הם פסולים ומאי קשיא. הא ברייתא תני ומתו יש לדחות דקושית תוס' אזלי אליבא דרב ששת דאמר כך און מכחישין את העדים אלא בפניהם משמע אפילו שהם חיים אלא שאינם לפנינו ע"ז קבעו קושייתם וא"ת להימני במגו. והרמ"א בהגהותיו סעיף ל"ז דמחלק בין מתו בין עדיין חיים הוא דעת הר"ן עי' בב"י:

אלא מגרעין את השטר בפסול אחר. ובזה אין מי שמכחיש אותן:

דאנן סהדי דכל שטר שנכתב ונחתם בלא שום פיסול נחתם. ומה"ט אפילו מתו אינן נאמנין לפסול השטר דלא כדעת הר"ן. וליכא לאקשויי א"כ אמאי קתני בברייתא ומתו. משום דאם הם במדינה ואפשר שיבואו בקרוב לא מקרעינן לשטרא אלא נמתין עד שיבואו ויקיימו חתימתן:

אלא דלא קרעינן ליה ואי תפיס מדידיה והדר אתי האי ותבע מיניה לא מפקינן מיניה. ואי הדר האי ותפס מדידיה לא מפקינן מיניה. וצריך לחלק דהא בפ' חזקת הבתים סי' כ"ב גבי כל דאלים גבר מי שגבר ידו בפעם הראשונה היא שלו עד שיביא ראיה. דהתם הב"ד פסק כל דאלים גבר ולא מסתבר שתקנו חכמים שיהיו כל ימיהם במריבה משא"כ הכא אמרינן לבעל השטר שאין יכול לגבות ולהוציא ממון וכל אחד שמוחזק תמיד אינו יכול ב"ד להוציא ממנו: @11ה"ג

דתפיסה לא מהניא. אפי' קודם שנולד הספק וטענת ברי:

ולא מהניא תפיסה. דהא האלמנה תפסה בברי וקודם שנתייקר הוי כקודם שנולד הספק מ"מ לא מהני תפיסתה:

ה"ג או שהתפיס הלוה. וכ"ה בטור. ותפיסה בגווני אלו מהני הואיל ובהיתר אתא לידו: @11ה"ג