קרבן נתנאל על גיטין פו
Korban Netanel on Gittin 86 · קרבן נתנאל על גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →דהיינו חליפין הלכך אינה קונה עצמה. והא דתניא בפ"ק דקדושין דף כ"ב תנא אף בחליפין. היינו דנקנה בחליפין. אבל אינו יוצא בחליפין מדלא תני כן אסיפא דמתניתין גבי קונה את עצמו. רשב"א :
אבל אי הואי כליו של קונה הויא קניא נפשה בתורת כסף. אמנם מאן דחזא ס"ד אם כסף גומר חליפין נמי גומרה אלא ש"מ דסבר כר"ש : @44ה"ג
ותירץ ר"ת וכו'. וכ"ה בטור בשם ר"ת דחליפין העבד יוצא בו. ויש לתמוה לפי' ר"ת שלפנינו בתוס' קידושין שאין גורס נפשה והא דלא מקנה בחליפין פחות מש"פ משום דכתיב כסף. וא"כ גבי עבד נמי לא עבדי חליפין בפחות מש"פ דכתיב ביה נמי כסף וצ"ע:
וניחא ליה לעבד דקני נפשיה. לפי גירסת רבינו דגריס לא מקניא נפשה הקשו שם בתוספות דה"ל למפרך פשטה ידה וקבלה פחות מש"פ מקודשת. ועוד אמאי לא פריך מבנתיה דר' ינאי. ומצאתי תי' לזה בחידושי רשב"א כיון דלא מצינו שום קנין כסף פחות מש"פ גנאי הוא לה אפילו נמצא איזה שקבלה בטלה דעתה. ומש"ה לא פריך מבנתיה דרבי ינאי דהוי ידע פשטה ידה לא קאמינא ומקודשת. ור"ז דפריך שם בדף י"ב דקס"ד אפילו פשטה ידה אינה מקודשת בדבר שרגילה להקפיד כמו לב"ה אם פשטה ידה וקבלה פחות מש"פ :
וכתב הרמב"ן לפי דברי ר"ח. הכוונה לפי' ר"ח קשה אמאי קאמר ולא היא משום דהוי כליו של מקנה אפילו הוי כליו של קונה אינה קונה את עצמה בחליפין דצריכה גט שחרור. לזה כתב הרמב"ן כו'. אבל קשה לפי מ"ש רבינו בשם יש מפרשים דבכליו של קונה הוי קונה את עצמה בתורת כסף רק מה שהקשה עליו מהך דקידושין הואיל דכסף קנה חליפין נמי קנה לזה פירש ר"ח דחליפין קנה אבל צריך גט שחרור אבל אי הוי כליו של קונה הוי קונה בתורת כסף. וי"ל דא"כ אמאי קאמר דהוי כליו של מקנה ה"ל לתלמודא למימר ולא היא שלא נתן לה בתורת כסף אלא בתורת חליפין. בשלמא לפי' הר"מ ס"ל דבכליו של קונה אין מקנין בחליפין אבל ר"ח דמסתמא ס"ל ככל הפוסקים דקונין חליפין בכליו של קונה ודאי קשה :
וצריכה גט חירות. יש לעיין הא הך עובדא איירי בש"מ ומת כדמשמע לישנא דהש"ס. ורבינו לקמן סי' כ"ט מסיק דמיתה מפקעת האיסור אפילו בישראל א"כ למאי צריכה גט חירות וי"ל דמדרבנן מ"מ צריכה גיטא דחירותא שלא יאמר שפחתי את כמ"ש רבינו שם :
אמר עולא אמר ר' יוחנן המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור. דלא קיימא לן כשמואל דשמואל ור"י קיימא לן כר"י וכמ"ש רבינו בפרק הזהב ס"ס כ"א. וכולהו אמוראי הכי ס"ל וקשה לי מהך סוגיא דנזיר דף ס"ב דמסיק דכ"ע אית להו דשמואל ויכול לדחות דכ"ע לית להו דשמואל וקמפלגי בהך סברא דסוף סוף מהדר הדר. וכללא זה בידן דהאי דלא מוקי הכי משום דתלמודא ידע דהלכתא כאותו מ"ד כמ"ש רבינו בפ"ק דמכילתין סי' י"ז. ובתוספות פסחים דף ל"ז ושאר דוכתא. א"כ ש"מ דהלכתא כשמואל וצ"ע. ועיין חידושי רשב"א פ"ק דקידושין דף כ"ג :