קרבן נתנאל על גיטין סו
Korban Netanel on Gittin 66 · קרבן נתנאל על גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →לא שהיה כותב שם אחר שאינו שלו. דזה בראשונה נמי פשיטא שסבירא ליה דפסול כדתנן לקמן (גיטין דף פ') שינה שמו ושמה פסול וע"ש בתוי"ט :
פירוש שם הנקרא לו במקום הנתינה. לשון המשנה לתרץ הא דלא קתני לפי' ר"ת דבסמוך בקיצור התקין ר"ג לכתוב כל שם שיש לו :
משמע דשם הנתינה הוא עיקר ושם הכתיבה טפל. ובדיעבד אם היפך אין הכרע בדברי רבינו. ור"י ור"ן מכשירים מש"ה לא הביא התוספתא דאיכא למימר דשם דיעבד קתני ודלא כמהרש"ק :
ואמרינן בגמ' דבני מערבא. לאלומי מלתא דשם הנתינה עיקר. שמא תעקש לומר אימא הא דקתני עד שיגרש שם אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו איירי שהאשה המתגרשת והוא עומדים ביהודה במקום הכתיבה והוא העיקר ע"ז מייתי הך דהירושלמי דשמעינן מיניה. שני שמות במקום אחד א"צ לכתוב רק אחד מהם. וא"כ אי תרווייהו ביהודה לא מצריכין אלא שם דיהודה ולא יותר :
על הך ברייתא. ר"ל על הך דינא דברייתא דבגמרא דילן נקטינן שכתב לגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ובירושלמי נקטינן כתב זה שביהודה לגרש זו שבגליל או זה שבגליל לגרש זו שביהודה אינה מגורשת. מתניתא כשהיה כו'. ולאו דווקא דאיפכא נמי אינה מגורשת אלא דאורחא דמלתא נקט דמסתמא בשם מקום הכתיבה הוא מגרש. הר"ן : @44ה"ג
ואין צריך לכתוב שני שמות. אלא אפילו כתב שם הטפל לחוד כשר. ולדייק הא אם כתב שם הטפל וכל שום שיש לו פסול דגרע טפי דעשה מהעיקר טפל משלא כתב כלל וכל שום. כ"כ ב"י בסי' קכ"ט. אבל הב"ח ושאר פוסקים וב"ש מסקי דבמכ"ש בכה"ג דכשר ע"ש :
כדאמרי' בגמ' אחא. והא דלא מייתי ראיה מהאי דקתני שם דיהודה ושם דגליל עמו דא"ל כמו שכתב הר"ן דלאו דוקא שם דגליל בפירוש דה"ה נמי דאי כתב וכל שום בלחוד דמהני.
וכן מוכח לשון המשנה. מדלא תני בקוצר התקין ר"ג שיהא כותב וכו' אלא מש"ה תני בראשונה היה משנה שמו ושמה לאשמועינן דלאחר התקנה צריך לכתוב שני שמות :
והעולם נהגו כהלכות גדולות. וכן הוא בטופס הגט שתיקן רבינו עי' סוף הרמזים:
בחניכה הקרוב ללשון עברי. ומסתמא לכל אחד מחנכין הנכרים ומש"ה לא אתי לידי תקלה אע"ג דלא ידעינן בזה האיש שום כינוי :
ואפי' אם יוודע לנו אח"כ שיש לו שם אחר במקום אחר. ויש לחוש לתקלה כי יאמרו שאינה מגורשת מ"מ הגט כשר דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו בו. כלומר בזה לא היתה תקנת ר"ג והניחו אדינו מדאורייתא :
וכה"ג מפרש במתני'. רצונו שר"ת מפרש ג"כ לקמן במתני' ע"ש. ומכאן עד סוף דברי תוספות הם ולא מר"ח. ועיין מהרש"א שהגיה ואין מן הצורך :
בירושלמי . בפ' זה הלכה ב' ועיין בהר"ן באלפס גדולות דף תקע"א ע"א תמצא שם הגרסא נכונה ופירושה: