קרבן נתנאל על גיטין לז

וכן גגו של ל' בתוך ה' וח' של שיטה עליונה. מדלא קאמר לתוך ד' או כ' איכא למימר דבהא מודה רבינו כיון שאז נראה כה' דפסול. אבל תוך ח' או ה' אע"ג שנשתנה האות. מ"מ כיון דתמונת אות זה אינו בכל כ"ז אותיות לא איכפת לן. ומה"ט כתב רמ"א בטא"ה סי' קכ"ה ס"ס י"ט ואם עשה כך ונשתנה צורת האות כגון שמשך ראש למ"ד לחלל ד' שאז נראה כה' פסול. דוקא לחלל ד' אבל לחלל שאר אותיות לא פסול בדיעבד מאחר דר"י ורבינו ומרדכי ועוד פוסקים מכשירין וכדאי לסמוך עליהן. ודלא כב"ש שאמר ה"ה שאר האותיות אם נשתנו אלא בד' מסתמא משתנה. ומעתה מיושב דברי המחבר בטא"ח סי' ל"ב סעיף כ"ח ז"ל יש ליזהר שלא יכניס ראש הלמ"ד באויר הה' או ח' אפילו בלא נגיעה. ומי שעומד על דבריו בב"י לקיחים דברים אלו מהרמב"ן. והקשה בט"ז דהא הרמב"ן פוסל אפילו בדיעבד. ולפי דברינו ניחא שהרב המחבר אינו פוסל בדיעבד שחושש לדעת רבינו וסייעתם דמכשירין בכה"ג אפילו לכתחלה. אבל נכנס לתוך ד' פסול אפילו בדיעבד. וכ"ה דעת הרב בעל מ"א ע"ש ס"ק מ' :

ואם יש בו אותיות דבוקות יכול להסיר הדיו שביניהם ולהבדילם אבל אם נפלה טיפת דיו. מדלא מחלק בין האותיות דבוקות במקצת לדבוקות כל גובה האותיות. משמע אפי' בכה"ג יכול להבדילם ואם לענין גיטין כך לכ"ש בתפלין ומזוזות שצריכין גניזה דפשיטא שיש להכשיר ודלא כבעל מ"א א"ח סי' ל"ב ס"ק כ"ז שהביא דעת הב"ח שפוסל בדבוקות לגמרי: