קרבן נתנאל על גיטין קפז

אע"ג דרב מכשיר והלכתא כרב באיסורי. וקשה לי הא ע"כ אינו מכשיר אלא מתרץ המתני' הכי ולדידיה לא ס"ל דאלת"ה הא רב אמר לעיל (גיטין דף ס"ז) אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב לפלוני ופלוני ויחתמו כשר ולא תעשה משום שמא תשכור. משמע הא בחלוקה אחרינא כשאמר אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו דלא שייך שמא תשכור דמעשה לא עבדי לחתום שקר משמע דס"ל כשר ותעשה דאי לאו הכי לאשמועינן רבותא טפי בכה"ג וא"כ ע"כ ס"ל לרב חתם סופר ועד פסול מהך חששא שמא יאמרו אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו וזה כשר ותעשה וצ"ע :

וכיון דחתם סופר ועד פסול ליכא למיחש לחורבה. אבל אי חתם סופר כשר איכא למיחש לחורבה אפילו למ"ד כשר ולא תעשה כדפרישית :

בשביל זה לא פסק הלכה כמותו. וא"ת דהוי מחלוקת ואח"כ סתם וי"ל דר"י ס"ל דמי שאחזו קודם התקבל כמו שסידר הרי"ף ורבינו. דלא כמ"ש ר"ת בתחלת פ' התקבל ובתוס' דף ע"ב ד"ה משום וא"כ הוי סתם ואח"כ מחלוקת. וטרח ליישב דברי הגאון אף לפי סדר זה :

הלכך לגבי גט יישן תינשא לכתחלה. וכ"פ רבינו לעיל פ' הזורק סי' ח' :

על היה במזרח וכתב במערב דלא תינשא ואם נשאת לא תצא. פי' דלעיל (גיטין דף פ') אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים הולד כשר וס"ל לרב האי דקאי אהיה במזרח וכתב במערב כמו שפי' ר"ת והביאו רבינו פרק הזורק סי' ט' ע"ש :

וכן כתב הרמב"ם ז"ל. שכתב בפ"א שפסול ובפ"י כתב דכל מקום שכתב פסול אם נשאת לא תצא :

ורב אלפס ז"ל כתב בתשובה:

משמע שרב אלפס פוסק דוקא הלכה כר"א בגיטין אבל לא בשטרות. והא דמייתי רב אלפס הך עובדא דזה בורר האי מתנתא דחתימו עלה תרי גיסי והעתיק רבינו דבריו בפ"ק דמכות ס"ס י"א והב"ח נתקשה בזה ותירץ הרשב"א לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על דין מזויף מתוכו דגיטין ודוחק ומ"מ צריך לי עיון מ"ש הרי"ף בפ' המביא תניין והני מילי בגיטין אבל בשאר שטרות בעינן כתב שאינו יכול להזדייף. משמע הא כתב שאינו יכול להזדייף מהני ע"מ בשאר שטרות וצ"ע :

אבל ר"י פוסק. פ"ק דף ד' ד"ה דקי"ל וז"ל שם הלכה כמותו אף בשאר שטרות אע"ג דכל אמוראי דלקמן סברי כר"א דווקא בגיטין קי"ל כשמואל בדיני דפליג לקמן אדרב וקאמר אף בשאר שטרות. ורבינו שביק ראיה זו והיינו טעמיה דבסי' ו' בפרק זה הביא רבינו בשם ר"י וז"ל שם אע"ג דרב מכשיר והלכתא כרב באיסורי הני מילי לגבי שמואל לחודיה אבל הכא דכולהו אמוראי סברי כשמואל לית הלכתא כרב ע"כ. ולפ"ז בנדון זה כמו כן אע"ג דקי"ל הלכתא כוותיה דשמואל בדיני הני מילי לגבי רב לחודיה אבל הכא דכולהו אמוראי סברי כרב לית הלכתא כשמואל.