קרבן נתנאל על גיטין קעז

וגם עירו ועירה אין עיכוב בכתיבתו. ומביאים ראיה מהא דמתני' דלעיל (גיטין דף כ"ו) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום איש ומקום אשה ומקום הזמן ולא הזכיר מקום העיר אלא דוקא שינה פסול דהוי כמזוייף מתוכו אבל לא כתבו כלל לא מחזי כשיקרא :

וגם עירו ועירה כו' אם לא כתב כלל לא מיפסל גיטא בהכי. וקשה הא לעיל פ"ב (גיטין דף כ') קאמר רב יוסף להדיא הא בעינן שמו ושמה ושם עירו ושם עירה והתם בלא כתב כלל מיירי וצ"ל שלא היה בגירסת רבינו אלא הא בעינן שמו ושמה וכן היה גירסת ר"י כמו שתראה בהגהות בפ"ד המתחלת נראה לר"י. ומזה הוכחת רבינו דלא מיפסל בהכי דאל"כ הל"ל לרב יוסף והא בעינן שם עירו ועירה וכן מוכח מלשון תוס' ד"ה שינה שהיה גירסתם כך דאלת"ה כמו שהוכיחו דשינה שמו לא שינה ממש כדאמר בפ"ב הל"ל כמו כן אשינה שם עירו ועירה מהך דפרק שני. ודברי תוס' ורבינו עולים בחד שיטה ודלא כמהרש"א בתוס' ד"ה שם עירו ע"ש :

ה"ג והכשירו ר"י. כ"ה בתוס' ועיין בהג"ה הנזכרת בפ"ד הביא בשם ר"ת שפוסלו :

וכן מוכח מדקאמר ומודים כו'. ר"ל מדאמר רב הך ומודים ולא אמר שמואל ומודים אלא ש"מ שמואל איירי בשלום מלכות ורב איירי בהיה במזרח וכתב במערב משום הכי קאמר ומודים משום דדמיא ליה וכ"כ בעל המאור ובתוס' יש בלשון אחר ע"ש. ולא ניחא להו להוכיח כן דהא גם לפירש"י איכא למימר דהא דקאמר ליערבינהו וליתנינהו היינו היה במזרח עם שינה שמו ושמה ודברי תוס' תמוהים:

דחיישי להכי. כדאמרי לספרייהו כי יתביתו בשילי כתובו בשילי כו' :

משמע דאיהו מפרש מילתא דרב אשלום מלכות. דאי אהיה במזרח וכתב במערב א"כ למאי נפקא מיניה אמר רב אבל חכמים סבירא להו דהולד כשר הא רב עצמו חש לדר"מ כדאמר רב לספריה. וס"ל דהולד ממזר לשיטת ר"ח. וא"ת הא ר"ח גורס והאיכא שלום מלכות וכו' כמ"ש תוס' ד"ה זו דברי ר"מ. משמע דלקמן פריך נמי מבבא שאחריה דהיה במזרח וכתב במערב והא לר"ח צ"ל דחכמים לא פליגי אדר' מאיר בהך בבא וכ"ע ס"ל דהוי ולד ממזר א"כ מאי פריך הכא ולד כשר והתם ולד ממזר. י"ל דודאי גם לשיטת ר"ח פליגי רבנן אדר"מ בהך בבא היה עומד במזרח וכתב במערב. ולכך פריך שפיר לקמן לרבנן. אלא שהרב לא קאי אבבא זו ולא הזכיר מזה כלום דרבנן פליגי אדר"מ. דמאי נפקא מיניה אי פליגי אי לא פליגי דהלכה כר"מ בהא כדאמר רב לספריה. ולא הזכיר אלא בשלום מלכות דפליגי רבנן אדר"מ. ובהא קי"ל כרבנן דהולד כשר אבל הב"ח בסי' קכ"ח ס"ק ב' מסיק דלר"ח הא דאמר רב ומודים חכמים לר"מ שאם שינה שמו וכו' בכלל זה שינה מקום עמידת הסופר והעדים דהולד נמי ממזר ע"ש וקשה טובא א"כ לר"ח דגרס והאיכא שלום מלכות וכו'. משמע דפריך נמי מאידך בבא דהיה במזרח וכתב במערב ולדבריו מאי קושיא התם הולד ממזר והכא בהני ג' הולד כשר ויש לדקדק מנ"ל לרבינו לדייק דר"ח מפרש מלתא דרב אשלום מלכות אימא דקאי אהיה במזרח וכתב במערב היינו בשיש לעיר ב' שמות ובכה"ג קיימא לן כחכמים. ורב דחייש לדר"מ היינו בשינה השם ממש כשאין לעיר אלא שם אחד כמו היני ושילי. וי"ל דאם תרצה לחלק בהכי א"כ מאי קאמר אילימא אבעל היינו שינה שם עירו ועירה ה"ל לומר דהיה במזרח קאי אשינה השם ממש. ושינה שם עירו איירי בשיש שני שמות לעיר ומהא נמי סתירה למ"ש מהר"ם שי"ף שזכרתי לעיל בתוס' ד"ה ושם עירו :

אין נראה לי ראיה דגם רבנן מודים לכתחילה. והא דקאמר אלא אסופר וכדאמר רב לספריה ה"ק כדחייש רב לכתחילה סבירא ליה לר"מ דפסל הגט אפילו בדיעבד והוי ולד ממזר אבל רב גופא איכא למימר דלא סבירא ליה כר"מ :

ולשאר מפרשים. היינו הרי"ף ורש"י :

מכשרי רבנן לגמרי. מדפירש"י על מילתא דרב דקאי על שלום מלכות ולא פירש אכולי בבא דמתני' קאי והרי"ף מדמבאר הדין בשלום מלכות דהולד כשר ולא תנשא בו. ובשינה שמו ושמה מודים רבנן דהולד ממזר. ובהי' במזרח וכחב במערב שיירה מה דינו ש"מ דסבירא ליה דרבנן פליגי ומכשרי לכתחילה :

מדקא מפרשי אמוראי דברי רבי אליעזר שמעינן דהלכתא כוותיה. וקשה הא רבינו בפרק הניזקין סי' י"ח השיג על הרי"ף שם. וז"ל ולא מסתבר לי דבכל התלמוד מפרשין האמוראין דברי תנאים לידע פי' המשנה במה נחלקו אף על גב דלית הלכתא כוותיה. ומה שתירץ בספר ת"ש הוא דוחק גדול כאשר תראה. ויש לומר דרבינו לא צהיר ליה האי כללא דרי"ף ולא להיפך ע"כ מסיים שם בהנזקין והבא להקל צריך ראיה. ובהך דינא דגט ושובר יש קולא וחומרא משום הכי ניחא ליה לרבינו שלא להוציא אשה מתחת בעלה. ועוד יש לומר דפסק כר"א וכרב אדא בר אהבה כהרי"ף ולא מטעמיה דהא דדחק שמואל לפרש המשנה עמדו זהו לאחר זמן ולדחוקי זכות הראוי לשני מי הכניסו לדוחק זה אלא דשמואל לא ניחא ליה לפרש כרב אדא בר אהבה דאהך גוונא לא הוי פליגי רבנן דסברא מעליא הוא לא כל הימנו לאבד זכותו של שני. ואין לנו הבדל אם נפסוק כשמואל וכרבנן. או כר"א אליבא דרב אדא בר אהבה. ולכך לא השיג הרי"ף בהך פיסקא ועיין לעיל פרק הניזקין סי' י"ח :

כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. לקמן (גיטין דף פ"ו) אמר דפליגי רבנן וסברי דתצא והולד כשר ורי"ף ורבינו סתמו דבריהם כיון דגט קרח לא נהוג בזמנינו וברמזים ט"ס הוא :