קרבן נתנאל על גיטין יא

כר"א דאמר עדי מסירה כרתי. וא"ת אי איירי בע"מ א"כ אמאי חיישינן שמא במי מילין כתבו הלא הם ראו את הגט וי"ל כמו שכתבו תוס' שם דאיירי דעיילא לבית ידא ואפקי' מהו דתימא חלופי חלפי' בגט אחר:

דאמר עדי מסירה כרתי. והכא איירי בשאר שטרות ופריך אליבא דר' אלעזר דאמר לא הכשיר ר"א כתב שיכול להזדייף אלא בגיטין ולא בשאר שטרות כמ"ש רבינו בסמוך :

וה"ה דכל הני פירכי שייך נמי אמתני'. ונראה ליישב דערכאות דמתני' איירי דלא הוה אלא חותמיהן עובדי כוכבים אבל כתב ישראל הוא וסופר ישראל ידע ונזהר בכל דיני שטר וכ"כ רש"י דף ט' ד"ה אף אלו גיטי נשים כשרים. וכ"כ תוס' שם ד"ה אע"פ שחותמיהן פרסיים אבל האי שטרא פרסאה דנקט הכא היינו שנכתב בלשון פרסי מהרש"א :

משום דלא שייכי כולהו פירכי. וה"ה דהוה מצי למימר משום דבעי למיפרך א"ה אפילו ממשעבדי נמי הוא דמקשה ואזיל אבל במתני' דלא אידכר בני חרי ומשעבדי לא פריך :

וכשר לר"א בע"מ כו' מכשרינן בע"מ. מלשון ופירוש זה משמע דמבעיא ליה אם מותר להתגרש בגט זה לכתחלה ע"י ע"מ או לא. ואיירי בגוונא ששליח המביא גט בא"י או באותו מדינה במדינת הים שאין צ"ל בפ"נ ובפ"נ (או שנים שהביאו) דאי איירי במקום שצ"ל בפ"נ ובפ"נ הלא אם נכתב ונחתם בפניהם בוודאי יכירו וידעו אם פרסיים הם או ישראלים הם א"כ מאי מספקי' ליה הלא נוכל לשאול את פיהם :

פשיטא דעובדי כוכבים נינהו כדאמרינן בכל דוכתא. ולשון התוס' מכוון יותר ובשמות מובהקין ליכא לספוקי דפשיטא דעובדי כוכבים הם דהא בכל דוכתא לא חיישינן דלמא אתי למסמך עלייהו :

והשליח או הבעל לא דקדקו יפה. איירי באשה שהביאה גט לפנינו שנתגרשה בו ע"י שקבל הגט זה מיד בעלה. או ע"י שליח לקבלה ועכשיו באת לינשא בו. אבל בשליח להולכה ועכשיו בא לגרש בו ליכא לאוקמיה דמאי ספיקא שהשליח היה סבור שישראלים הם או שמא ידעו שפרסיים הם והחתימם במחכוין וטעו בין גט לשאר שטרות הלא הוא עומד לפנינו ויאמר לנו אם עשה במתכוין או בטעות וכן הוא בטור סי' ל' :

הלכך שטרי מקח והלואות. ודעת רבותיו של הרמב"ם דבשטרי הלוואות העולים בערכאות חספא בעלמא. וטעם ב' הסברות תמצא מבואר בהרב המגיד פ' כ"ז מהל' מלוה ע"ש :

דחיישינן שמא ימסרם הנותן למקבל בפני ערכאות של פרסיים. ואח"כ כשיבא לב"ד הב"ד לא יחקרו אחר עדי מסירה ויאמרו בוודאי כדין נעשה השטר. או יסמכו על עדי חתימה כי יסברו הב"ד שהמה ישראל בשמות שאינן מובהקין :

שיהא סבור שכמו שנאמנים חותמים פרסיים. משום דקשיא ליה לרבינו היכי שייך למימר דלמא אתי למסמך עלייהו בלא עדי מסירה. הלא לפי טעותו עובדי כוכבים כשרים לעדי חתימה ולמה הצריכו אותו לע"מ ישראל וע"כ יבין מדעתו דצריכי לע"ח ולע"מ וא"כ מאי איכפת לן אי אתי למיסמך עלייהו. וגם דוחק לו לפרש שיסמוך עליהם שיסבור שהם ישראל דאטו כי קיימו קמן מי לא ידעינן בהו דעובדי כוכבים נינהו ובזה נתקשה ג"כ בחידושי רשב"א מש"ה פי' רבינו שיהא סבור שכמו כו'. ואי תקשי לך א"כ בשטרי מכר נמי נגזור שיהא סבור שכמו שנאמנים חותמים פרסיים כך נאמנים למסור בפניהם. וי"ל דוודאי הך חששא שמא ימסרם בפניהם בע"פ לא שייך כי אם במתנה שהן הן מילין דנקנו במסירה. לא כן במקח וממכר סתמא דמלתא שאינו משלם לו דמי מקח מבלי שטר ראיה אטו בשופטני עסקינן שיתלה מעותיו בע"מ עובדי כוכבים שמעתי :

והא ליתא דדוקא לחתום שקר לא מרעי נפשייהו אבל בעדות בע"פ מרעי נפשייהו. וכ"ת נהי דבעל דבר טעי מ"מ כשיבא לפני ב"ד לא יסמכו הב"ד עליהם. י"ל דבתחלה ימסור בפני ערכאות עובדי כוכבים ואח"כ יקח כתב ראיה מערכאות והמה יסמכו על עדי מסירה שלהם. ואח"כ יבא לב"ד עם שטר מתנה. וא"ת למה הוצרך לפסול שטר מתנה בע"מ פרסיים מטעם זה. אפילו את"ל דלא מרעי נפשייהו מ"מ במאי קנה לה בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא. ונראה לבאר ע"פ מ"ש תוספות דף ט' ד"ה אע"פ והעלה שם בתוספות דעובדי כוכבים פסולי עדות מן התורה הם והיה ראוי לפסול כל שטרות העולים בערכאות שלהם אפילו אותן העומדים לראיה אלא תקנתא דרבנן היכא דקים לן בסהדותייהו שהוא אמת דלא מרעי נפשייהו. ומ"מ שטר מתנה קאמר לקמן דחספא בעלמא אע"ג דקים לן דקושטא קאמר משום דהרי אין כאן שטר. וקשה לרבינו למה לא תקנו שיהא כשר אותו שטר כיון דקים לן בסהדותייהו שהוא אמת לזה תי' רבינו דאם יסמוך בעידי שטר מתנה בעובדי כוכבים יסמכו עליהם למסור קמייהו ובעדות בע"פ מרעי נפשייהו:

ואפי' בשמות מובהקין גזירה אטו שאינן מובהקין. גם כאן תמוה מאד דלענין חששא זו מה טעם לחלק בין שמות מובהקין לשמות שאינן מובהקין דהא מידע ידעי דעובדי כוכבים נינהו אלא שסבר שנאמנים למסור בפניהם. ונראה דהוקשה לרבינו נהי דבעל דבר טעי וסבר שנאמנים במסירה לפני עדי עובדי כוכבים מ"מ כשיבא לפני ב"ד לא יסמכו הב"ד עליהם בשטר זה וע"כ צ"ל דהב"ד יסברו על עדי השטר מתנה שהמה ישראל. וע"ז מסיק ואפילו בשמות מובהקין גזירה אטו שמות שאינן מובהקין וכן מצאתי מזה בס' נתיבות המשפט ועוד האריך שם בנתיב ד' ח"ב דף ד' ביישוב קושיא הנ"ל ולא תיקן כלום עמוד עליו :