עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryקרבן נתנאל על עירובין

קרבן נתנאל על עירובין פט

Korban Netanel on Eruvin 89 · קרבן נתנאל על עירובין · free full Hebrew text

Open in the reader →

ורישא נמי. מרישא לחודיה ליכא למשמע דאיכא לאוקמיה כשאין החצירות פתוחות זו לזו:

דפשטיה דברייתא משמע הכי. היינו דקתני בברייתא וחכ"א או מערבין או משתתפין: ה"ג

1רב לטעמיה דסבר כר"מ כו' לפי' ר"י ניחא. רצונו דלפי' ר"י דוקא כשנשתתפו בפת דאלמוה טפי משא"כ גבי בני חבורה לא שייך אלמוה מ"ה אין שיתוף מועיל במקום עירוב. וכ"ת לא גרע משיתוף יין רב לטעמיה דסבר כר"מ:

כר' יוחנן דלא מורינן כר"מ אלח כרבנן. והקשה בריטב"א הא ר"י ס"ל הלכה כסתם משנה ומתני' דחמש חצירות לקמן בפירקין לית לן אוקימתיה אלא כר"מ. דליכא למימר ר"י לא תני פתוחות זו לזו כדאמר לקמן אליבא דרב. זה ליתא דהא טעמיה דרב התם משום דסבר שאין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ואילו לר"י ס"ל דסגי בחצר וחורבה ולא גריע מחמש חצירת הפתוחות למבוי ופתוחות זו לזו. ונראה דלק"מ דהא איכא סתמא אחרינא מתני' דהכא לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב כרבנן. לפי אוקימתיה דרב יוסף דפליגי רבנן ור"א בן. תדאי בסומכין על שיתוף במקום עירוב. ומה תאמר סתמא בתרא עיקר. כיון דסתמא בתרא כיחידאה ור"י כסתם יחידאה לא אמר היכא דאיכא סתמא אחרינא כדאמרינן בב"ק דף ע' ע"ש בתוס' ה"ג ששבתו בטרקלין אחד: ה"ג

או שני הפנימים לר' יוחנן. והיינו שהפנימים מחולקים מהם במחיצה המגיע לתקרה. אבל כשאינם מחולקים הפנימיים אין מחויבין יותר משאר חבורות בטרקלין. אך כולם נותנים עירוב א' בשותפות כ"כ ב"ח סימן ש"ע. והט"ז השיג עליו שלא כדת שהבין בדברי ב"ח כשאינם מחולקים א"צ כלל עירוב וליתא: ה"ג

ועוד שאין משאיל להן רשותו. ולפי התי' הזה אם שכרו להם אוסרים וכן העיקר ב"י: ה"ג

להך לישנא כו' ולהך לישנא כו' לימא תהוי תיובתא. לכאורה שקלי וטריא אליבא דדינא אך למותר דהא הנך לישנא קאי לב"ש. וי"ל לתרוצי לישנא בתרא כי היכי דלא תקשי רב נחמן אהדדי דהכא אמר אף במסיפס מחלוקת והוא גופא פסק כר"י הסבך. וכ"כ תוס': ה"ג

עירוב א' לכולן. כלומר כל הטרקלין חשוב כא' ובאיזה חבורה שהניחו העירוב א"צ פת וה"ה שאר חבורות א"צ פת: ה"ג

אבל בעירוב בא אצלם עירוב א' לכולן. ויש לדקדק כיון דעירוב בא אצלם א"צ אלא עירוב אחד צ"ל דהוי כגבו עירובם א"כ כשמוליכין עירובם למקום אחר אמאי צריך עירוב לכל א' וא' הא תניא חמשה שגבו עירובם כשמוליכין את עירובם למקום אחר עירוב אחד לכולם והך ברייתא אוקמיה מש"ה כב"ה וא"כ אפי' לב"ה נמי לא אתיא. וי"ל בשלמא כשמגיעות המחיצות לתקרה נראה לכל העולם כמו חדרים ועליות מ"ה צריכין עירוב לכל א' משא"כ כשעירוב בא אצלן חשיב כל דיורי טרקלין כא' ובית שמניחין בו עירוב א"צ ליתן פת. ברם במסיפס או מחיצות עשרה כ"ע רואים שהמה אינם מחולקים במחיצות גמורות. א"כ וודאי כגבו עירובם דמי מש"ה ליכא לאוקמיה הך ברייתא כבית שמאי:

לפיכך אם שכח א' מהם כו'. צריך לאשמעינן כי יש גירסא בהמאור אם שכח ולא עירב ביטל את רשותו דהאחין לאביהם סתמא ביטלו את רשותן קמ"ל דלא: ה"ג

ושמעינן מינה דהלכתא כר"י. דהא קי"ל כר"י בעירובין גם הלכה כדברי המיקל בעירובין: ה"ג

ה"ג משום דמפרש רב טעמיה והרמב"ם ז"ל פסק הלכה כדברי שניהם להקל. עי' מ"ש בזה בפרק חלון ס"ס ח':