קרבן נתנאל על עירובין פז
Korban Netanel on Eruvin 87 · קרבן נתנאל על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"ד קסדור אוסר מיד ברגיל. פי' דקסדור ושאר אכסניא נכרים שוין אך דיבר בהווה דקסדור רגיל לבא. וה"ה בשאר אכסניא אם רגיל אוסר:
באילין דלא עלין ברשות. כיון דבע"כ מתאכסן בביתו אין לו כח לאסור דירה של ישראל בע"כ גם הוא מילתא דלא שכיח לא גזרו בהו רבנן כדאמרינן דף ס"ג בעובדא דלחמן בר ריסתק:
חד לגבי חמשה הוי אורח. לשון זה אך למותר לכאורה ודייק מזה הרב המגיד דוקא יחיד לגבי רבים הוי אורח אבל חד לגבי חד לא הוי אורח וכ"פ בשו"ע:
בעי מיניה אביי מרבה. והא דתני לעיל (עירובין דף כ"ו) בברייתא דא"צ לבטל לכל אחד ואחד לא ידע אביי מהך ברייתא תוס'. ולרבה לא תקשי מהך ברייתא דמוקי לה כר"א. והא דלא משני נמי אהך ברייתא דאתיא כר"א. דמסיפא מוכח דצריך לבטל לכל א' וא' דקתני לשנים אין לא' לא.אבל אביי דמפרש הסיפא לא' מן שנים. ע"כ צ"ל דלא ידע דאי ידע ומוקי לה כר"א א"כ הך ברייתא דמותיב מינה נמי ה"ל לאוקמיה כר"א. ודלא כמהרש"א ע"ש בתוס' ד"ה בעא: ה"ג
ומיירי כשבא היורש לדור בבית אביו. וא"ת מה בכך הלא הסיח מלבו בשעת קניית העירוב. וי"ל כיון דחזינן מיד שמת מורישו בא לדור שם אנן סהדי שהיה נותן דעתו תמיד כשימות יקבע דירתו שם:
דאי לא בא לא הוה אוסר דקי"ל כר"ש. ולא אמרינן ביה כיון דנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כשיטת רשב"א וריטב"א שכתבו הא דאמר ר"ש הלך לשבות דוקא מבע"י אבל כשהלך באמצע שבת מודה ר"ש שאסור כיון דנאסר למקצת שבת. דאי כדבריהם קשה למאי דס"ד דיורש אין יכול לבטל. אמאי מפ' נאסר למקצת שבת כגון שהקיפו נכרים דבר שאינו שכיח ה"ל לפרש בפשיטות ביורש. אף דבית נעשה באמצע שבת בית התבן. מ"מ אסור משום דנאסר למקצת שבת. אלא ש"מ דר"ש ס"ל אפי' הלך באמצע שבת אינו אוסר דנעשה משם ואילך בית התבן וכ"כ מ"א בסי' שע"ה ס"ק א'. כך הוא שיטת תוספות ורבינו. אבל לרש"י שפיר איכא למימר שס"ל כשיטת הרשב"א דהא רש"י לא פירש כגון שבא לדור שם. ובזה מיושב קושית תוס' בד"ה הכא מה שהקשו על פרש"י ע"ש. ואין להקשות ה"ל לפ' כל שנאסר למקצת שבת ביורש. דא"כ קשה ל"ל בסיפא זה הכלל לאתויי מת נכרי בשבת דהא מרישא דסיפא שמעינן דהא מצי לערובי מאתמול. אבל התוס' אזלי לשיטתם שפירשו בתוס' ד"ה לאתויי דאי לאו מזה הכלל ה"א דהכא מבטל כיון דהאי רשותא דקמבטל הוי בידו מאתמול ולא דמי לשני בתים דלא הוי האי רשותא בידו מאתמול. ה"ה יורש ג"כ לא הוי האי רשותא בידו מאתמול: