קרבן נתנאל על עירובין עד

אלא לאשמועינן דאפי' בהני שהתלמיד יודע בודאי שאינו טועה. מכאן קשה למה שכתב הש"ך שם ס"ק ט'ז וז"ל ונראה דהר"ם ס"ל הך דמגילת תענית מיירי כשבא לדמות מילתא למילתא בדבר הכתוב במגילת תענית ע"כ. אם כדבריו היאך פסק רבינו ותוס' שהתלמיד יודע בודאי שאינו טועה אם מדמה בשיקול דעתיה מילתא למילתא. והגהות מיימוני מביא שם דברי תוס' אלו. והמחוור כמ"ש דרישא דהר"מ איירי בהוראה שאינו נראה חדוש לשואל. ומה שהוסיף בהגהות מיימוני בדין של מהר"מ כוונתו אפי' מה שאינו מפורש וכתוב בש"ס אם הוא רק מפסקי הגאונים חשובים כמו כתובים במגילת תענית: ה"ג

א"ל רבינא לרב אשי כה"ג מי מתחזי כאפקירותא. לשיטת הרמב"ם דאפי' בפניו שרי להורות כשהוא תלמיד חבר ניחא דרבינא לא חשש דתלמיד חבר הוי ועיקר שאלתו היה בתלמיד גמור במילתא דאיסורא. אבל לשיטת רבינו דאפי' תלמיד חבר אסור להורות בפניו. צ"ל דתחלה ידע דבמילתא דאיסורא שרי שקיבל כך מרבא. אך דמספקא בתלמיד גמור ע"ז שאל מרב אשי. דאיכא למימר הא דקאמר רבא לאפרושי מאיסורא אפי' בפניו מותר לא קאי אלא אתלמיד חבר:

ה"ג יכול להוציא כלי בתיהן למבוי: ה"ג

ומיהו כיחיד כו' לא חשיב ע"י עירוב. הקשה מהרש"א והא קדיירי ומה שתירץ ע"י עירוב וביטול עיקר חסר מן הספר כי התוס' ורבינו לא הזכירו רק עירוב. ונראה דהכא פי' ע"י עירוב לחוד ואין להקשות הא קדיירי בגוונא דא שיהיו כל החצירות של מבוי פתוחים זו לזו ג"כ מילתא דלא שכיחא הוא ולא גזרו ביה רבנן. וע"ז מתרץ דא"כ לא יצטרכו לעולם לשכור ובטלה תורת שכירות מהאי מבוי כי לא ישתכרו בשכירות. תו הקשו תוס' וא"ת כיון שכל החצירות נעשות אחת גם בתיהם כו'. ולכאורה אין מקום לקושייתם דהא כבר תירצו לעיל מזה דא"כ לעולם א"צ לשכור אמנם קושיית תוס' מקשה הכל על אביי דמשני דמערבי וכל חצירות פתוחים זה לזה א"כ ע"י עירוב הוי כשנים הדרים בבית אחד ובאמת למה לא מישתרו כולם ע"י עירוב אם בטלו לא' מהן דמאי שנא וא"כ אכתי בביטול ועירוב ועדיין לא ישכור עוד אלא צ"ל דלא חש להאי חששא א"כ הדרא קושיית תוס' לדוכתיה להוי כיחיד במקום נכרי ע"י עירוב לחוד אע"כ צ"ל דלא היו כל החצירות פתוחים להדדי ודו"ק ומהרש"א כתב ע"ז ודע שקושיית תוספות אינו במקום נכרי כו' ע"ש. ודבריו תמוהים מאד דאם החצירות פתוחים באמת הכל מותרין אפי' בלא ביטול דקי"ל סומכין על עירוב במקום שיתוף. ואם קושיית תוספות אזלי לר"מ דבעי שיתוף במקום עירוב ה"ל לפרש. ועוד לר"מ נמי דבעי ביטול רשות מבוי אף כשעירבו. מ"מ יוכל לומר דבאמת בכה"ג הכל מותרין כי לא מצינו בשום מקום שהמבטלין יהיו אסורים בחצירות פתוחות ועירבו וביטול:

שבטלו רשותם לא'. לבית החתן שהוא מותר לטלטל מביתם לביתו והמה אסורים לטלטל: