קרבן נתנאל על עירובין ז

דהלכתא. ומדלא מחלק בין מצדו לראשו ש"מ דאפי' בראשו בעשר והא דאמר רב הונא מראשו בד' מוקי לה בגמ' בקרן זוית דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. וכשנפרץ בקרן זוית לא צריך רבינו להזכירו שסמך עצמו אמ"ש לקמן בפרק זה סימן י"ג ואידך דוכתא. וכ"כ ב"י. אבל על הטור ורי"ו תמה ב"י שכתב סתמא אם נפרץ מראשו בד'. והוא מוכח דהיכא דנפרץ מראשו שלא בקרן זוית אינו בד' וכמ"ש תוס' דאל"כ פליגא אדרב יהודה דאמר מבוי שהוא רחב ט"ו מרחיק שתי אמות ועושה פס ג' אמות ע"ש. ובמ"א סי' שס"ה ס"ק ג' כתב דמש"ה מראשו בד' דאיירי שהקורה מונח על הפס ולפיכך אם יש ד' טפחים בין הפס לכותל אסור דבעינן קורה ע"ג מבוי וליכא. והך דרב יהודה מיירי שמתוקן בלחי בצד הבתים ע"כ. ודברי תימה הם דא"כ מאי פריך מ"ש מצידו בעשר דאמר פתחא הוא מראשו נמי נימא פתחא הוא. לישני דאיירי בהכשר קורה וה"ט דפסול בד' דבעינן קורה ע"ג מבוי והט"ז שם ס"ק א' מחלק בין פרצה. בין שעושה במתכוין דבזה אין שייך ביטול פתח ע"ש ג"כ דברי תימה הם דא"כ מאי פריך לקמן (עירובין דף י' ע"ב) אהא דרב יהודה מ"ש מדרב אמי ורב אסי:

מכלל. מדלא מפליג הרי"ף בין אית ליה גידודי ללית ליה. וכן הוא גירסת רבינו לעיל ס"ס ד'. אבל בהרי"ף שלפנינו מסיים שם ואוקימנא הא דרב אמי ורב אסי בדאית ליה גידודי:

כי היכא. אבל אי בקעי בה רבים פרצתו בד' מדאתמר מבוי עקום רב אמר תורתו כמפולש ודייק מיניה בגמ' דפרצת מבוי מצדו בד' וההיא בקעי בה רבים הוי וע"כ הך דר' אמי ורב אסי איירי בדלא בקעי בה רבים: