קרבן נתנאל על עירובין מז

אבל מעבד מחיצה לדעת לא. ועפ"ז מיושב מה שהקשה רבינו בתשובה וזהו לפי מה דקי"ל מחיצה מועלת אפי' בשעת הילוכה א"כ מאי קמבעיא ליה לרב חסדא אמאי לא מלאו גברי בהנך דרך הלוכה ולק"מ דאותו אויר שלא הגיעו הגברי הוא מעמד חדש וירגישו שע"ד מחיצה המה נצרכים והוי כלדעת וכ"כ המרדכי בשם מהר"ם מכאן מדקדק דב"א שעשאם פעם אחת מחיצה אין לעשותן עוד מחיצה. אע"ג דהוי שלא לדעת שמא ירגישו ע"כ. משא"כ במילוי גברי. אף שירגישו אח"כ מ"מ כיון דבתחלה לא הרגישו תו לא איכפת לן כיון דהוי הכל במעמד אחד כ"כ ט"ז בסימן שס"ב: ה"ג

ה"א בין לקולא בין לחומרא. וקשה אמאי לא משני דבאמת פסק כר"י בן נורי בין להקל ובין להחמיר והא דקאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב בעלמא איתמר חוץ מזה. וע"כ צ"ל דידע ר"ז מריב"ל דאמר הלכה כדברי המיקל על משנה זו:

קמ"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב כו'. ואין להקשות א"כ הוי דלא כמאן דלא כר"י בן נורי ודלא כרבנן. דריב"ל תנא הוא ומכריע הוא מדעתו: ה"ג