קרבן נתנאל על עירובין נא

ס"ד"א ה"מ יחיד כו' אבל יחיד לגבי רבים לא. וא"ת הלא ריב"ל אמר הלכה כדברי המיקל על משנה זו כדפרישית וי"ל דה"א דווקא יחיד לגבי יחיד וקאי אפלוגתא דר"א ור"י. קמ"ל דהלכה כר"י בן נורי אפי' לגבי רבנן. וכן כתב רבינו בפרק בכל מערבין סוף סימן ב' דהלכה כדברי המיקל בעירוב אפי' יחיד נגד רבים וכ"מ בהגה"ה ובריטב"א:

מאן האי תנא דאפי' בדרבנן וכ"ת מאי ראיה היא זו דהתם א"ל רבא לרב נחמן. וכבר הוכיח דרבא ואביי אית להו תחומין מדרבנן וי"ל משאר אמוראי שם דשקלי וטרי בהך מילתא דהמה כמו כן ס"ל דתחומין מדרבנן:

גבי ספק עירוב. דסבר ר"מ ור"י הרי זה חמר גמל משום דהוי ספיקא דאורייתא. דאי ס"ל תחומין מדרבנן ה"ל ספיקא דרבנן לקולא. אבל קשה דלעיל (עירובין דף ל"ז ע"ב) פריך ולימא ליה תנא דבי איו הוא דקאמר אף בעירוב אין ברירה. ופרש"י ומהנך תנאי דלעיל לא מצי אמר דס"ל אין ברירה. דכולהו מילי דאורייתא נינהו. ולפי מ"ש רבינו דר"י ס"ל תחומין דאורייתא. מאי אולמה הך תנא דבי איו מאינך תנאי. הא איו משמיה דר"י אמר ור"י ס"ל תחומין דאורייתא ועדיין מנ"ל דבדרבנן לא אמרינן ברירה וליכא למימר דהכי פריך ולימא תנא דבי איו הוא כלומר דהך ברייתא דס"ל אין עירובו עירוב משום דס"ל כתנא דבי איו דס"ל אליבא דר"י אין ברירה. ור"י ס"ל תחומין דאורייתא אבל מדרבנן באמת יש ברירה א"כ מאי משני לא שמיע ליה אכתי תקשי הא מתני' שמיע ליה בספק עירוב דר"י ס"ל תחומין דאורייתא וכיון דתחומין דאורייתא ור"י סבר אין ברירה בדאורייתא במתניתין דשני לוגין וגם בלא"ה יש הרבה תנאים דאמרי בדאורייתא אין ברירה. וי"ל דרבה ס"ל אליבא דר"י יש ברירה כמ"ש תוס' דף ל"ז ד"ה ר"מ. ואי משום דאית תנאי אחריני דקסברי אין ברירה אינו מוכרח דס"ל תחומין דאורייתא. ובעי לאוכוחי שם התנא בהדיא כמ"ש תוספות שם ד"ה אלא איפוך: ה"ג

אע"ג דרב פליג ארבי יוחנן בהני כללי. היינו דרב פסק גבי עירוב אחד עני ואחד עשיר מערב ברגליו ובתחלת סוגיא הוכיח דרב לא ס"ל הנך כללי מהא דגבי שלש חצירות פסק כר"ש נגד ר"י. והקשו הריטב"א ומהרש"א אימא מ"ה פסק רב כר"ש דס"ל כריב"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב. ולפי מ"ש רבינו בשם ר"מ בפרק עושין פסין ס"ס ד' דלא אמרינן כדברי המיקל בעירובין אלא במקום דלא הוי כנגד כללא ואי רב ס"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י לא קי"ל הלכה כדברי המיקל ועוד יש כללא הלכה כר"י בעירובין בכל מקום:

ושמואל ור"י הלכה כר"י. עיין לעיל פרק עושין פסין סימן ד' מ"ש רבינו ור"מ מזה: ה"ג