קרבן נתנאל על עירובין קלב

תניא נמי הכי עומד אדם ברה"ר ומגביה. כ"ה גירסת ר"ח בתוספות ד"ה לא יעמוד. עם היות שלא מצינו בתוספות גירסת ר"ח רק בהתניא אידך מ"מ נלקח ממנו הגירסא גם בברייתא ראשונה דבה נמי קשה קושית תוס' אמאי לא יצרף הא קי"ל כר"ש דכל גגות רשות אחת הן בין עירבו בין לא עירבו: ה"ג

תנא אם יש בצינור ארבעה על ארבעה. אמתניתין קאי אלמטה מעשרה אבל כשהצינור למעלה מעשרה אפילו אין בצינור ד' על ד' אסור לצרף דגזרינן שמא יהיה ד' והוי רה"י וקשה מה בכך עם שיהיה גבוה עשרה ורוחב ד' מ"מ הוי מחיצה שהגדיים בוקעים בו ולא הוי רה"י. וי"ל דהכא שאני כיון שהגג רה"י ופתוח לצנור הוי כמו חורי רה"י דלא גרע מהחלון פתוח עליו. כל זה ניחא לפרש"י לעיל בפרק כל גגות סי' ב' כיון שהגג בולט חוץ למחיצתה לרה"ר ואינו מנכר מחיצות הוי הגג כרמלית ולזה הסכים רבינו לעיל. אבל לפי' תוס' דף פ"ט ד"ה במחיצות אף שאינו מחיצה ניכרת הגג בפני עצמו הוי רה"י רק דחשבינן כרמלית דנפרץ במלואו לכרמלית לאותה בליטה הבולטת לרה"ר ע"ש. ש"מ דלא חשבינן הבליטה לחורי רה"י אף שהגג פתוח עליה. ולפי' תוס' צ"ל דהכא בצנור איירי כשהחלון פתוח עליה. ומ"א בסימן שנ"א תי' כמ"ש דהגג פתוח עליה הוי הצינור חורי רה"י ובסימן שע"ד ס"ק ה' הסכים עם פי' תוספות. א"כ דבריו סותרים זא"ז: