קרבן נתנאל על עירובין קלא

שהוא מקום פטור. שגבוה עשרה ואין רחב ד':

והא דגבי משתין ורק לא חשיב פיו מקום פטור. דאע"ג דאין פיו רחב ד' מ"מ מחשבתו משויא ליה מקום

הכא שאני שהוא במקום א' ופיו במקום אחר. יבואר ע"פ מ"ש תוס' סוף הזורק (שבת דף ק"ב) וז"ל אע"ג דפיו למעלה מיו"ד ואינה רחבה ד' בטל הוא אגב רה"ר ופי' בזה מהרש"א הא דמשני מחשבתו משויא ליה מקום אמאי לא נימא בוכיאר ויריעה דמחשבתו משויא ליה מקום ולא להוי מקום פטור היינו טעמא דבוכיאר הוי קביעות טפי מאדם ברה"ר ובטל בכל רשות ורשות מ"ה מחשיב למקום ד' כמו רה"ר. משא"כ אם פיו במקום אחד והוא במקום אחר אין שייך בזה למימר שיהא בטל לרה"ר וחשוב מקום פטור:

ה"ג דאי שדי ליה: ה"ג

שלא נתן החפץ לידו ממקום אחר. וא"ת אכתי אפשר דלא אתי לידי חיוב חטאת כגון שיתן מידו זאת לידו אחרת. וי"ל דאיירי כשהנקב קטן שלא יוכל להכניס בו שתי ידיו. תוס' עירובין דף כ': ה"ג